מדיה סינתטית ודיפפייקים: שמירה על מחזור הבחירות של 2025

ההתקדמות בבינה מלאכותית אפשרה יצירת מדיה סינתטית – תוכן שמיוצר או מועבד על ידי בינה מלאכותית – בהיקף חסר תקדים. לקראת מחזור הבחירות של 2025 במדינות דמוקרטיות, פקידים ומומחים משמיעים אזהרות בנוגע למידע כוזב שמופץ בעזרת בינה מלאכותית. בסקר עדכני, 85% מהאמריקאים הביעו חשש מ"סרטונים ושמע מטעים שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיית דיופייק" העלולים להשפיע על הבחירות brennancenter.org. כותרות העיתונים מזהירות כי "דיפפייקים" שנוצרו בבינה מלאכותית עלולים להמיט הרס על מערכות הבחירות ואמון המצביעים brennancenter.org, מה שמדגיש את הדחיפות להגן על תקינות הבחירות. דוח זה בוחן מהי מדיה סינתטית ודיפפייק, כיצד הן מאיימות על הדמוקרטיה, ומה ניתן לעשות – מטכנולוגיה ועד מדיניות – להגן על שלמות הבחירות ב-2025 ואילך.

מהי מדיה סינתטית ומהו דיפפייק?

מדיה סינתטית היא מונח רחב לתוכן דיגיטלי (תמונות, וידאו, שמע, טקסט) אשר מיוצר או מועבד באופן מלאכותי, בעיקר באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית en.wikipedia.org. מערכות AI גנרטיביות כיום מסוגלות לייצר פלט ריאליסטי דמוי-אנושי בכל מדיה – מתמונות מציאותיות של אנשים שמעולם לא התקיימו, דרך העתקת קולות ועד כתבות שנכתבו על ידי בינה מלאכותית. דיפפייקים הם תת-קבוצה מסוימת של מדיה סינתטית: דימויים, קטעי וידאו או שמע מזויפים באופן מציאותי במיוחד באמצעות בינה מלאכותית (מכאן "דיפ" – לימוד עמוק, "פייק" – זיוף) שמתחזים לאנשים אמיתיים encyclopedia.kaspersky.com. בפועל, דיפפייק יכול להיות וידאו שבו פניו של פוליטיקאי מונחות באופן משכנע על גוף של אדם אחר, או קטע שמע שמחקה קול של מועמד שאומר דברים שמעולם לא נאמרו על ידו.

איך יוצרים דיפפייק? מרבית הדיפפייקים נוצרים באמצעות טכניקות מתקדמות של למידת עומק. הגישה הנפוצה משתמשת ברשתות גנרטיביות יריבות (GANs) – שתי רשתות נוירונים הלומדות אחת מהשנייה icct.nl. רשת אחת (הגנרטור) יוצרת מדיה מזויפת (למשל תמונה של פני אדם), והשנייה (המבחין) מנסה לזהות אם מדובר בזיוף. לאחר אלפי איטרציות, הגנרטור לומד לייצר פלט מציאותי יותר ויותר, עד שהמבחין לא מצליח להבדיל בין אמת לזיוף icct.nl. במקור, יצירת דיפפייק משכנע דרשה נתוני אימון רבים וחומרה חזקה – לדוג', ניסוי שיצר דיפפייק של השחקן טום קרוז דרש חודשיים של אימון על מעבדים גרפיים יוקרתיים icct.nl. אך הכלים התקדמו במהירות. כיום תוכנות דיפפייק מתוחכמות הן נגישות ונוחות בהרבה, לעיתים פועלות אף בזמן אמת (למשל: שינוי וידאו או שיחה קולית בשידור חי) encyclopedia.kaspersky.com. מלבד GANs, מודלים אחרים כמו טרנספורמרים מאפשרים יצירת טקסט דיפפייק וסיוע בחיקוי קול encyclopedia.kaspersky.com. לסיכום, פריצות הדרך האחרונות מחילות את יכולת היצירה השקרית לכל דורש, במהירות ובזול – מה שמוריד משמעותית את החסם למבצעי דיסאינפורמציה.

חשוב להבהיר שלא כל מדיה סינתטית היא זדונית. תוכן שנוצר בבינה מלאכותית משמש גם לצרכים חיוביים ויצירתיים – אווטרים מותאמים אישית, דיבוב קול לדובר לשפות אחרות, סאטירה ובידור וכו'. למעשה, בבחירות העולמיות של 2024, כמחצית מהשימושים המתועדים בבינה מלאכותית בפוליטיקה היו לא-מטעים (למשל מועמד שמשתמש בגלוי בקול מלאכותי לאחר שאיבד את קולו האמיתי, או עיתונאים שמשתמשים באווטאר AI לשמירה על זהותם) knightcolumbia.org knightcolumbia.org. אך הדוח הזה מתמקד בצד המסוכן של המדיה הסינתטית – דיפפייקים שמטרתם להטעות, להוליך שולל או לתמרן את ציבור הבוחרים והדעה הציבורית.

סיכונים לתהליכים דמוקרטיים

מדיה סינתטית ודיפפייקים מציבים סיכונים משמעותיים לדמוקרטיה, בייחוד בתקופת בחירות שבהם יש חשיבות עליונה לציבור מצביעים מודע ולאמון במידע. איומים מרכזיים כוללים:

• דיסאינפורמציה ותמרון בוחרים: סרטונים, תמונות או קטעי קול מזויפים בידי AI עלולים להיות מופצים כדי להפיץ מידע כוזב על מועמדים או נושאים ולהטעות את ציבור המצביעים. למשל, דיפפייק עשוי להציג מועמד אומר אמירות מסיתות שמעולם לא נאמרו. תוכן מזויף כזה עלול להחדיר שקרים רעילים לשיח הציבורי. מומחים מזהירים כי דיפפייקים "מהווים סיכון גבוה לבוחרים על ידי הזרמת תוכן שקרי למערכות הבחירות ושחיקת האמון הציבורי aljazeera.com. וידאו דיפפייק משכנע שיפורסם ימים לפני יום הבחירות – מבלי שניתן יהיה להפריכו בזמן – עלול לשנות את עמדת המתלבטים או לדכא הצבעה, ובכך להשפיע על תוצאת הבחירות citizen.org. האיום אינו תיאורטי בלבד: בהמשך מוסבר כיצד בשנת 2024 הופץ דיפפייק קולי שמחקה את נשיא ארה"ב קורא לתומכיו לא להצביע, ככל הנראה כדי לדכא את שיעור ההצבעה aljazeera.com aljazeera.com.
• שחיקת אמון ("דיווידנד השקרן"): מעבר לכל זיוף ספציפי, עצם קיומם של דיפפייקים יכול לפגוע באמון הציבור במידע אמיתי. בוחרים עלולים להתחיל לפקפק בעדויות אותנטיות, ולתהות אם סרטון ויראלי הוא אמיתי או זיוף בינה מלאכותית. גרוע מזה: שחקנים מושחתים יכולים לנצל את הספק הזה; שערוריות אמיתיות או הקלטות אמתיות יידחו בקלות כ"עוד דיפפייק," מה שמאפשר לאשמים לחמוק מעונש. חוקרים כינו זאת "דיווידנד השקרן" – מצב שבו מודעות גוברת לדיפפייק מאפשרת לשקרנים לטעון שכל קלט אותנטי הוא זיוף brennancenter.org. על רקע ההכרה הציבורית בכוחו של ה-AI, פוליטיקאי שנתפס במעשה פלילי יוכל לשכנע בקלות את הציבור שהקלטת המפלילה היא זיוף brennancenter.org. דינמיקה זו מאיימת על יסודות האמון שעליהם נשענים שיח דמוקרטי ובחירות חופשיות. משקיפים הבחינו כי בבחירות של 2024 מועמדים ותומכיהם הקפידו לקרוא מראש "זה פייק AI" כדי להדוף סיפורים לא נוחים brennancenter.org brennancenter.org. בטווח הארוך, אם אזרחים ירגישו ש"אי אפשר להאמין לשום דבר שרואים או שומעים", ייפגע המצפן המשותף הדרוש לבחירות חופשיות והוגנות cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk.
• הגברת הקיטוב והסכסוך: עד כה, ממצאים מראים שתעמולה דיפפייק מחזקת דעות קדומות קיימות אצל אנשים – ולא משכנעת את המתנגדים cetas.turing.ac.uk. תוכן AI זדוני מאומץ ומופץ לרוב דווקא על ידי אלו שמלכתחילה מחזיקים בדעות קצה, וכך מחזק תהודות מהדהדות. במרוץ לנשיאות 2024 בארה"ב, נמצא ששקרים שנוצרו ב-AI שירתו בעיקר הקצנה של נרטיבים מפלגתיים והלהטת דיונים, ולא שינו את דעת הקהל cetas.turing.ac.uk. לדוג', סרטונים מזויפים נגד הנשיא ביידן או סגניתו האריס זכו למיליוני צפיות, ורובם הופצו על ידי משתמשים שכבר התנגדו להם cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. באספקת "הוכחות" מזויפות של שחיתות הצד השני, דיפפייקים מרחיבים את הפערים בין קהילות ומרעילים את אווירת הקמפיין. בנוסף, חוסר הוודאות שהתופעה זורעת מעודד היווצרות תאוריות קונספירציה cetas.turing.ac.uk, מאחר שהציבור נוטה לדחות כל אמת לא-נוחה כ"מלאכותית".
• פגיעה במינהל הבחירות: הסכנה אינה מתמצה בהטעיית בוחרים לגבי מועמדים – דיפפייקים עלולים גם לשבש את מהלך הבחירות עצמו. פקידים הציבו תרחישים של חיקוי קולי של פקיד בחירות או מסרים מזויפים המייצגים עצמו כגורם רשמי, שמורה על סגירה מוקדמת של קלפיות או מספק הנחיות שגויות (למשל "הבחירות נדחו") aljazeera.com. יריב מתוחכם עשוי לזייף הנחיה כביכול של ועדת הבחירות או קול של דמות מקומית – וכך לסכל את מהלך הבחירות התקין. טקטיקות כאלה עלולות לדכא הצבעה או לעורר כאוס ביום הבחירות. מרכז ברנן מציין כי מדיה מעובדת יכולה להטעות לא רק את הציבור, אלא גם את עובדי הקלפיות ומנהלי הבחירות – מה שמצריך הכשרה ונהלים חדשים aljazeera.com.
• הטרדה וחיסול ממוקד תדמית: דיפפייקים משמשים ככלי נשק יעיל להתקפות אישיות על מועמדים, פעילים או עיתונאים. הדוגמה הקשה ביותר היא פורנוגרפיה סינתטית ללא הסכמה – שימוש בפני אדם לצורך שילובם בתכנים מיניים בוטים. השיטה כבר שימשה להטרדת עיתונאיות ונשים פוליטיות ברחבי העולם. הביטוי הקיצוני ביותר לדיפפייק פוגעני הוא יצירת תכנים אינטימיים מזויפים לצורך השפלה או סחיטה weforum.org. בהקשר פוליטי, אנשי מטה עלולים לשחרר סרטון "מפוברק" של מועמד – למשל, קלטת מינית מזויפת או תיעוד מזויף של עבירה פלילית – רגע לפני בחירות. גם אם הופרך מיד, נזק תדמיתי כבר התרחש. נשים ומיעוטים נפגעים במיוחד ממערכות השמצה סינתטית אלו, התורמות להרתעת מועמדות מגוונות מהתמודדות policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org. לסיכום, דיפפייקים מוסיפים דלק חדש לתעלולים פוליטיים ישנים – מהשערות ועד ציטוטי שקר – ומעצימים את הניסיונות לחיסולי אופי בתקופת בחירות.

לבסוף, חשוב לציין כי עד כה לא התרחש אסון בחירות כתוצאה מדיפפייק. ניתוחים אמפיריים של בחירות 2024 ברחבי העולם העלו מעט מאוד עדויות לכך שדיסאינפורמציה שנוצרה ב-AI שינתה תוצאה של בחירות כלשהן cetas.turing.ac.uk weforum.org. דיסאינפורמציה "פשוטה" (עריכות זולות, שמועות, ספינים פוליטיים) הייתה גורם משפיע בהרבה מהדיפפייקים המשוכללים knightcolumbia.org knightcolumbia.org. אולם, מומחים מזהירים כי היעדר אסון אינו עילה לרגיעה cetas.turing.ac.uk weforum.org. הטכנולוגיה משתפרת במהירות, ושחקנים עוינים לומדים כל העת. גם אם דיפפייק לא שינה תוצאה של התמודדות מרכזית ב-2024, הוא כן עיצב את השיח; לדוג', שקרים שנוצרו ב-AI הפכו לנושא מרכזי בדיונים במיינסטרים cetas.turing.ac.uk. יתרה מכך, עצם הפחד מדיפפייקים תרם לאי שקט ולאי אמון ציבורי כלפי תהליך הבחירות cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. הפוטנציאל לאירוע מזיק בהרבה עדיין קיים, בייחוד ככל שנתקרב לבחירות הרות גורל ב-2025. חברה דמוקרטית צריכה אם כן להתייחס לדיפפייקים כבעיה חמורה של ביטחון ושלמות התהליך – הן באיום התוכן המזויף והן בשחיקת אמת רחבה בזירה הבחירתית.

תקריות אחרונות: דיפפייקים משבשים את הפוליטיקה

מקרים מהעולם בשנים האחרונות ממחישים כיצד מדיה סינתטית כבר נוצלה ככלי נשק בהקשרים פוליטיים. להלן סקירה של תקריות ומחקרים בולטים של דיפפייקים ודיסאינפורמציה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית שהשפיעה על בחירות או דיון ציבורי:

• אוקראינה (מרץ 2022) – סרטון "הכניעה": בימים הראשונים של המלחמה של רוסיה באוקראינה הופץ סרטון שבו נראה נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, קורא לכוחותיו להניח את נשקם ולהיכנע. הסרטון היה דיפפייק – דימויו וקולו של זלנסקי עוותו באמצעות בינה מלאכותית icct.nl. פגמים חשודים (קצוות מטושטשים, צבע צוואר לא תואם) חשפו את הזיוף, והתקשורת האוקראינית מיהרה להפריך אותו. זו הייתה התקרית הראשונה הידועה של שימוש בדיפפייק בקונפליקט מזוין – ורמזה כיצד תעמולה מבוססת בינה מלאכותית יכולה לשמש להחלשת מנהיגים בעת משבר icct.nl. למרות שסרטון זלנסקי המזויף לא הצליח לערער את המורל של אוקראינה, הוא הוכיח את הכוונה והיכולת של שחקנים עוינים (במקרה זה חשודים רוסים) להשתמש בדיפפייקים ללוחמת מידע.
• סלובקיה (ספטמבר 2023) – דיסאינפורמציה בבחירות: ימים ספורים לפני הבחירות לפרלמנט בסלובקיה הופצו הקלטות אודיו דיפפייק שנשמעו כאילו מנהיג מפלגת סלובקיה הפרוגרסיבית, מיכאל שימצ'קה, מודה בזיוף בחירות ואפילו מציע להכפיל את מחיר הבירה brennancenter.org. בחלק מהגרסאות היה כיתוב דהוי המזהיר שההקלטה מיוצרת בבינה מלאכותית, אך הוא הופיע רק בסוף – מה שמרמז על ניסיון מכוון להטעות מאזינים brennancenter.org. העיתוי היה אסטרטגי – ממש לפני הבחירות. מפלגתו הפרו-מערבית של שימצ'קה הפסידה בקושי למתחרה פרו-רוסי, ופרשנים טענו שהדיפפייקים הרגע האחרון יתכן והשפיעו על התוצאה brennancenter.org. המקרה מדגיש כיצד שחקנים זרים או מקומיים יכולים להשתמש בדיפפייקים כדי להטות מערכת צמודה וכמה קשה להפריך נרטיבים כוזבים בשלבי הסיום של קמפיין.
• טייוואן (ינואר 2024) – מבצעי השפעה זרה: לקראת הבחירות לנשיאות בטייוואן תועד קמפיין דיסאינפורמציה סיני שכלל שימוש בדיפפייקים לפגיעה במועמד לאי צ'ינג-דה. סרטונים מזויפים ברשת טענו שלאי, יו"ר המפלגה השלטת העצמאית, אמר לכאורה דברים שמעולם לא אמר – לדוגמה, תמיכה במדיניות יריביו policyoptions.irpp.org. במקרה אחר, הופצה הקלטה מזויפת המיוחסת ללאי ובה הוא נשמע מבקר את מפלגתו שלו policyoptions.irpp.org – במטרה לערער את בסיס התמיכה שלו. התקפות אלו, שמקורן בסין, נועדו להשפיע על דעת הקהל וליצור בלבול בדמוקרטיה של טייוואן policyoptions.irpp.org. לבסוף, לאי ניצח בבחירות והמומחים מעריכים שהקמפיין הסיני לא שינה באופן משמעותי את התוצאה policyoptions.irpp.org. עם זאת, זהו מקרה בית ספר לשימוש כוח זר עוין בתעמולה מבוססת בינה מלאכותית בבחירות דמוקרטיות policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org. הדאגה היא שבבחירות צמודות במדינות אחרות, שיטות אלו עלולות להשליך בצורה חמורה הרבה יותר.
• ארצות הברית (2024) – דיפפייקים במערכת הבחירות: מערכת הבחירות לנשיאות 2024 בארה"ב התאפיינה בגל של תוכן פוליטי שנוצר בבינה מלאכותית – שבעוד שלא טרף את מערכת הבחירות, עורר דאגה רבה. בתחילת 2024 קיבלו בוחרים בניו המפשייר שיחת רובוקול מבלבלת: קול דומה לנשיא ג'ו ביידן אומר לדמוקרטים "לשמור את הקול, אל תצביעו בבחירות האלו." הקול נשמע אמין לחלקם, אך המסר היה תמוה – ברור שביידן לא יקרא לתומכיו לא להצביע. בפועל הייתה זו העתק קול דיפפייק של ביידן, שנשלחה לאלפי בוחרים בניסיון לכאורה לדיכוי הצבעה aljazeera.com aljazeera.com. התקרית הגיעה לכ-5,000 טלפונים בניו המפשייר וחשפה עד כמה בקלות וזול ניתן לבצע "תרגילי לכלוך" מסוג זה – היועץ שיצר את קול הדיפפייק של ביידן העיד שההליך דרש רק 20 דקות ועלות חישוב של כ-1 דולר בלבד policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org. במקביל במדיה החברתית הופיעו דימויים מזויפים שנוצרו בבינה מלאכותית גם בתעמולה רשמית: מטה המושל מפלורידה, רון דה-סנטיס, פרסם סרטון ‘נגטיבי’ שכלל תמונות ערוכות בהן דונלד טראמפ מחבק את ד"ר אנטוני פאוצ'י – ברמיזה שטראמפ היה קרוב מדי לאיש הקורונה השנוא בימין. התברר שהתמונות של טראמפ מחבק את פאוצ'י הן המצאות דיפפייק שהושתלו בסרטון brennancenter.org, וחשיפתן גררה ביקורת ציבורית צפויה. במקביל הופץ ברשת סרטון דיפפייק של הנשיא ביידן "נואם" בקול עילג – עד שזוהה כהונאה. דיפפייקים של ביידן והסגנית האריס גרפו מיליוני צפיות cetas.turing.ac.uk במדיה החברתית, מה שמעיד מהירות הפצת תוכן כזה. גם אילון מאסק שיתף מחדש סרטון ערוך בגסות של האריס (שסומן "סאטירה") בו היא פולטת הבלים – ובכך מטשטש בין הומור רשת לדיסאינפורמציה cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. אף כי אף אחד מהדיפפייקים לא שינה מסלול הבחירות, הם חיזקו נרטיבים כוזבים (למשל על כשירותו של ביידן או נאמנותו של טראמפ) והרעילו עוד יותר את סביבת המידע. גורמים רשמיים גם חוששים מדיפפייקים שמופנים לתשתיות הבחירות – למשל הקלטות מזויפות של אחראי פיקוח על הקלפיות המנחים עובדים לפעול באופן פסול aljazeera.com – אף כי לא תועד אירוע משמעותי מסוג זה בשנת 2024.

הדוגמאות הללו מדגישות את היקף האיום העולמי. דיפפייקים שימשו מדינות לסכסוכים גאופוליטיים, פרובוקטורים בבחירות מקומיות מאירופה ועד אסיה, וגם קמפיינים בארצות הברית. הם לבשו צורה של נאומים מזויפים, תמונות, שיחות טלפון וסרטונים – שמכוונים הן לבוחרים והן לאנשי צוות הבחירות. התקריות עד כה מלמדות שכמה דיפפייקים אכן נחשפו יחסית במהירות (לעיתים על ידי עיתונאים או בודקי עובדות עירניים), ובמקרים לא מעטים התגובה הציבורית לשימוש בדיפפייק (למשל בפרסום נגד טראמפ) גרמה נזק למפיצים עצמם. זה מצביע על כך ששקיפות וערנות יכולים לצמצם את הנזק. עם זאת, המגמה ברורה – זיופים סינתטיים כאלה הופכים לנפוצים וקשים יותר לזיהוי מיידי. כל מערכת בחירות מביאה שיאים חדשים (ב-2024 הופיעו לראשונה רובוקולים דיפפייק להשפעה על הצבעה, פרסומות בתעמולה, ועוד), והסיכון לתקרית דיפפייק הרסנית באמת עולה ככל שנתקרב ל-2025.

גילוי ונטרול דיפפייקים: כלים וטכנולוגיות

רכיב קריטי בהגנה על בחירות הוא פיתוח כלים אמינים לגילוי והפחתת דיפפייקים. חוקרים, חברות טכנולוגיה וממשלות מתחרים לייצר טכנולוגיות שיכולות לזהות זיופים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ולאמת תוכן אמיתי. כאן נסקור את המצב הנוכחי של גילוי דיפפייקים ואמצעים נלווים:

• גלאי דיפפייק אוטומטיים: קו ההגנה הראשי הוא בינה מלאכותית שנלחמת בבינה מלאכותית – אלגוריתמים שמאומנים לנתח מדיה ולאתר סימני מניפולציה. מערכות אלו בודקות ארטיפקטים עדינים או אי-התאמות שמותירה אחריהן המודל הגנרטיבי. דיפפייקים מוקדמים, לדוגמה, התאפיינו במצמוץ עיניים לא סדיר או סנכרון שפתיים לא מושלם. גלאים עדכניים משתמשים ברשתות נוירונים עמוקות הסורקות, בין השאר, תאורה וצללים על הפנים, דפוסי תדרי שמע או סימנים ביולוגיים (למשל דופק בוידאו) שבינה מלאכותית מתקשה לחקות. חברות טכנולוגיה פיתחו כלים פנימיים – לדוגמה, מיקרוסופט השיקה בשנת 2020 כלי בשם "Video Authenticator" שידע להתריע על סרטונים מזויפים לפי ניתוח פריימים. פלטפורמות כמו פייסבוק ו-X (טוויטר) השקיעו במחקר בתחום ומפעילות מסננים לאיתור מדיה מזויפת ידועה. יוזמות אקדמיות ותחרויות (כמו אתגר גילוי דיפפייקים של פייסבוק וכנסים של IEEE) האיצו התקדמות, וסטארטאפים כמו Sensity ו-Reality Defender מציעים שירותי גילוי דיפפייקים מסחריים. עם זאת, מדובר במרוץ חימוש: ככל שהגילוי משתפר, יוצרי הדיפפייקים מתאימים את עצמם ומייצרים זיופים חלקים יותר שמתחמקים מהבדיקות. בדו"ח של Meta מ-2023 צוין כי מתוך כל המידע המוטעה שאותר במהלך מערכת הבחירות של 2024, “פחות מ-1%” זוהה כתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית weforum.org, מה שמעיד אולי שדיפפייקים היו נדירים יחסית או שמרביתם פשוט חמקו מהגילוי מבלי שנצפו.
• הטמעת סימני מים ומקור תוכן (provenance): אסטרטגיה נוספת היא תיוג תוכן שנוצר ב-AI כבר בעת יצירתו, כך שמשתמשים מאוחרים יוכלו לזהות אותו בקלות כסינתטי. האיחוד האירופי דוחף בכיוון זה – תקנות ה-EU AI Act החדשות מחייבות במפורש שכל תוכן שנוצר או עובד על ידי בינה מלאכותית יסומן או יוטמע בו סימן מים realitydefender.com. החברות יחויבו לשלב בתוכן שנוצר ב-AI אינדיקציה (סימן מים דיגיטלי או מטא-דאטה) המעידה על כך. התאורטית, דפדפנים או רשתות חברתיות יוכלו לסמן או לסנן אוטומטית תוכן כזה. לסימני מים פוטנציאל בעיקר למניעת שימוש לרעה מזדמן. ספקיות הבינה המלאכותית הגדולות (כמו OpenAI, Google ואחרות) דנות בהטמעת סימנים אלו מרצון בתוכן שהן יוצרות. בנוסף, קואליציה של גופי מדיה וטכנולוגיה מפתחת תקנים לתיעוד מקור (למשל, C2PA – קואליציה לאימות ופרובננס של תוכן) להצפנה של מקור והיסטוריית עריכה של מדיה דיגיטלית. לדוגמה, צילום עיתונאי או מודעה פוליטית יוכלו לשאת תעודת מקור מהימנה, שתאפשר לכל אחד לבדוק מי יצר אותה ושלא עברה מניפולציה cetas.turing.ac.uk. ממשלת ארה"ב מאמצת גישה זו; הבית הלבן הנחה את הסוכנויות הפדרליות להכין קווים מנחים ל“אותנטיות מתוכננת” – שילוב מטא-דאטה של מקור בכל התוכן הדיגיטלי שהן יוצרות עד 2025 cetas.turing.ac.uk. אם צעדים אלו יאומצו בהיקף רחב, יהיה קשה בהרבה למדיה מזויפת להתחפש לאמיתית.
• מגבלות התיוג: גם כלים להגברת השקיפות אינם חסינים. סימני מים ניתנים להסרה או טשטוש בידי מתוחכמים. אכן, חוקרים כבר הדגימו שיטות למחיקת סימני מים של AI או להסוואתם realitydefender.com. כמו כן, מי שבונה מודל משלו פשוט לא יוסיף סימן כזה מלכתחילה. גם מטא-דאטה על מקור מועילה רק אם מופעלת בכולם ואם משתמשים באמת בודקים אותה. יוצר דיפפייק יכול אף לעשות "הסעת מקור" – לקחת מדיה אותנטית ולשבץ בה אלמנטים מזויפים, כך שהתוצר הסופי יישא את החתימה הדיגיטלית המקורית. המשמעות: אין להסתמך רק על תיוג תוכן. כפי שציינה חברת אבטחת AI, פתרונות של סימני מים ותיעוד מקור עובדים רק כשהיוצר משתף פעולה – לא יעצרו שחקנים עוינים realitydefender.com. לכן, גילוי מבוסס הסקה (ניתוח התוכן עצמו לזיהוי סימני AI) נותר חיוני realitydefender.com. ההגנה הטובה ביותר היא כנראה שילוב של גלאים אוטומטיים חזקים לסריקת זיופים ומערכות אימות התוכן האותנטי.
• זיהוי בזמן אמת לתקשורת וידאו/אודיו: נדרש דור כלים חדש שיוכל לאתר דיפפייקים בהגדרות בזמן אמת. דמיינו למשל שיחת וידאו "חיה" מזויפת עם מועמד או נציג – כמו שקרה ב-2023 בהונג קונג, כשתוקפים השתמשו בדיפפייק של מנהל חברה ב-Zoom לאישור העברת 25 מיליון דולר weforum.org. במקרה זה, כמה משתתפים היו ישויות מזויפות ב-AI כולל CFO מזויף. זיהוי זיופים בזמן אמת הוא אתגר אדיר. כיום מפתחים תוספים לווידאו-קונפרנסינג המתריעים אם דמות או קול נראים מסונתזים (בעזרת ניתוח תקינות שמע, השוואת תנועות פנים, ועוד). יש סטארטאפים שמציעים APIs לזיהוי דיפפייק בזמן אמת לפלטפורמות סטרימינג או אף לאימות דוברים באירועים. אך נכון לעכשיו, הזיהוי החי לרוב בפיגור אחרי התוקפים, ולכן מושם דגש על אמצעי מנע (לדוג' שימוש בסיסמאות או "מילות קוד" טלפוניות לפי המלצות המשטרה weforum.org).
• בדיקות עובדתיות אנושיות ודיווח קהילתי: טכנולוגיה לבדה אינה פתרון מלא. השכבה האנושית הוויג'ילנטית קריטית. גופי חדשות, קבוצות בדיקת עובדות ופלטפורמות מפעילים צוותי מעקב מיוחדים לדיפפייקים ויראליים בתקופת בחירות. הצוותים משתמשים בכלי OSINT ומנתחים, לדוג', חותמות זמן, סתירות בתמונה (כמו עגילים משתנים או תנועות פה מוזרות) ומפרסמים הפרכות במהירות. תרומה יש גם למאמץ הקהילתי: למשל ב-X/Twitter, תכונת "Community Notes" מסמנת פוסטים עם דיפפייקים בהבהרה. במהלך בחירות אחרונות, משתמשים חשפו דיפפייקים תוך שעות, בצירוף השוואות או הצבעה על כשלים. עירנות משותפת כזו, יחד עם אוריינות דיגיטלית, היא כלי עוצמתי. בגלל היקף התוכן, פלטפורמות מסתמכות יותר על משתמשים ובודקי עובדות חיצוניים. החיסרון הוא שדיפפייק יכול להפוך לוויראלי לפני שיסתבר שהוא מזויף. ובכל זאת, מהירות התגובה והגברת המודעות (שיותר אנשים יזהו זיוף בעצמם) יצמצמו את הנזק.

לסיכום, תחום גילוי הדיפפייקים נמצא בתנופה והתפתחות מתמדת. יש התקדמות – כבר היום גלאים יעילים פי כמה לעומת 2018, ויוזמות כמו Content Authenticity Initiative פועלות להנחלת אימות תקני. עם זאת, הדינמיקה המתוחכמת בין תוקף למגן, והצורך באימוץ רחב של כלים, מציבים אתגרים. בשנים הקרובות נראה את טכנולוגיות הגילוי משולבות ברשתות החברתיות, מערכות חדשות, ואפילו במכשירים (דמיינו סמרטפון שמתריע לכם אם הסרטון הנכנס נוצר בבינה מלאכותית). חשוב שהגלאים ואימותי המקור ישולבו עם הסברה לציבור, כך שכשתתגלה התראה – המשתמשים יבינו ויפעלו בהתאם. זהו רק עמוד אחד באסטרטגיה מקיפה להתמודדות עם איומי מדיה סינתטית.

תגובות מדיניות ומסגרות רגולציה

קובעי מדיניות בעולם התעוררו לאיום הדיפפייק ומתחילים לחוקק ולפקח בנושא. אף שמדובר בסוגיה חדשה, נבנה טלאי של פתרונות במדינות דמוקרטיות רבות. להלן סקירה של מגמות חקיקה ורגולציה עכשוויות:

• ארצות הברית: בארה"ב עדיין אין חוק פדרלי גורף נגד דיפפייקים פוליטיים, אך יש מגמה ברורה להשלים את החסר. הוגשו מספר הצעות חוק בקונגרס שנועדו לצמצם דיפפייקים מזיקים. לדוג', בתחילת 2024 הוצע No AI FRAUD Act בתגובה לאירועים בולטים (כמו הפצת תמונות עירום של מפורסמות שנוצרו ב-AI) policyoptions.irpp.org. הצעת חוק זו מבקשת ליצור מסגרת פדרלית המפלילה שימושים מזיקים בבינה מלאכותית, דוגמת דיפפייקים פוליטיים הונאתיים או פורנוגרפיה מזויפת policyoptions.irpp.org. הצעות נוספות דנות בדרישה לחשיפת תוכן שנוצר ב-AI בפרסומות בחירות (כלומר, חובה לסמן תוכן מסונתז במודעות). במקביל, נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) עשתה צעד ממוקד ואסרה שימוש בקול סינתטי של AI ברובוקולים המיועדים להונאה או פגיעה policyoptions.irpp.org. הרקע לכך הם מקרי הונאה בהם חקיינים השתמשו בקולות של אנשים אמיתיים. הצעד הופך את השימוש בהודעות קוליות מלאכותיות במטרה להטעות ללא חוקי. עיקר הרגולציה בארה"ב מתבצע ברמת המדינות. מאז 2019 חקקו קליפורניה, טקסס ואחרות חוקים נגד דיפפייקים בבחירות. קליפורניה, לדוג', אוסרת הפצת סרטוני דיפפייק מהותיים של מועמדים בתוך 60 ימים מהבחירות (למעט פרודיה/סאטירה) brennancenter.org, טקסס הפכה לבלתי חוקי ייצור או הפצה של דיפפייקים מזיקים במטרה לפגוע במועמד או להטעות בוחרים brennancenter.org. נכון לאמצע 2025, לפחות ארבע עשרה מדינות בארה"ב חוקקו או דנות בחקיקה בנושא דיפפייקים בבחירות citizen.org. יש תמיכה דו-מפלגתית – מחוקקים מכל קצוות הקשת מסכימים שדיסאינפורמציה בבחירות שנעשית באמצעות AI מסכנת את הדמוקרטיה citizen.org citizen.org. החקיקה משתנה ממדינה למדינה – יש מחמירות בענישה, ויש שמחייבות פשוט תיוג בולט של תוכן סינתטי בפרסומים פוליטיים. בנוסף, ארגון Public Citizen פנה לנציבות הבחירות הפדרלית בבקשה לעדכן את הכללים וללאסור על מועמדים פדרליים להשתמש בדיפפייקים במערכת brennancenter.org. עדיין לא פורסמו תקנות חדשות, אך זה על סדר היום. על כל מחוקק אמריקני ללהטט בין צנזורה לחופש הביטוי – איסורים גורפים על מדיה מניפולטיבית יכולים לסתור את התיקון הראשון לחוקה. למשל, סאטירה ופרודיה (שיח פוליטי מוגן) כוללות פעמים רבות חיתוך תמונה/וידאו; ולכן נדרשת חקיקה ממוקדת. זה משתקף בכך שרבות מהמדינות יוצאות מהכלל עבור פרודיה, סאטירה או שימוש עיתונאי brennancenter.org brennancenter.org. רוב העוסקים מסכימים כי תוכן מזויף במכוון שמטרתו להטעות את הציבור או להסית מהווה סכנה לדמוקרטיה וניתן להגביל אותו בלי לפגוע בזכות הביטוי brennancenter.org brennancenter.org.
• האיחוד האירופי: האיחוד האירופי מוביל רגולציה מקיפה של בינה מלאכותית, כולל צעדים ישירים נגד דיפפייקים. חוק ה-AI האירופי המשמעותי (EU AI Act), שסוכם ב-2024 (ייכנס לתוקף מלא ב-2026, חלק מהסעיפים מוקדם יותר), כולל חובת שקיפות למדיה סינתטית. לפי החוק, כל מערכת AI שמסוגלת לייצר דיפפייקים חייבת להבטיח שהתוכן יסומן בבירור ככזה (למעט חריגות מסוימות לאמנות או מחקר בטחוני) realitydefender.com. בפועל, מפתחי מודלים של יצירת תמונה/וידאו באירופה יחויבו להחדיר סימני מים או מטא-דאטה ביצירה. אי-ציות כרוך בקנסות משמעותיים. בנוסף, הקוד המעודכן של האיחוד האירופי לדיסאינפורמציה (Code of Practice) מחייב פלטפורמות לפתח “מדיניות, אמצעים וכלים לטיפול בתוכן מניפולטיבי” brennancenter.org brennancenter.org. לדוג', הפלטפורמות התחייבו לזהות ולסמן או להסיר דיפפייקים שעלולים להזיק, ולשתף פעולה עם בודקי עובדות להפרכה מהירה. בתוך ה-DSA (Digital Services Act), שנכנס לתוקף ב-2023, פלטפורמות גדולות מחויבות להעריך ולצמצם "סיכונים מערכתיים" – בדגש על הפצת דיסאינפורמציה שנוצרה ב-AI. הלחץ הרגולטורי הזה הביא חברות כמו Meta, Google ו-TikTok להכריז על אמצעי הגנה מוגברים – מגילוי דיפפייקים משופר ועד סימון מובלט של מדיה סינתטית. גישת האיחוד האירופי היא שקיפות תחילה: דרישת סימון, ואחריות פלטפורמות למניעת דיסאינפורמציה המזינה דיפפייקים. תרעומת עיקרית היא קושי באכיפה (איך למצוא את כל הזיופים?), אבל המסר ברור – דיפפייקים חסרי רסן אינם מתקבלים על הדעת במדיניות הדיגיטלית האירופית realitydefender.com realitydefender.com.
• הממלכה המאוחדת: בריטניה טרם העבירה חוקים ייעודיים נגד דיפפייקים בבחירות, אך מטפלת בנושא דרך חוקי בטיחות ברשת ויוזמות AI כלליות. ב-2023 העבירה את חוק הבטיחות באינטרנט (Online Safety Act), חוק גורף שמטרתו התמודדות עם תכנים פוגעניים. החוק זה הפליל הפצה של פורנו דיפפייק לא בהסכמה – כלומר, יצירת או הפצת תמונות פורנוגרפיות סינתטיות של אדם ללא הסכמתו policyoptions.irpp.org. כך טופלה הפגיעות בהטרדה. בנושא דיסאינפורמציה פוליטית, החוק מסמיך את רגולאטור התקשורת Ofcom להנפיק קודים להתמודדות עם דיסאינפורמציה. מומחים דורשים הגדרת קוד התנהגות לדיסאינפורמציה שיכלול סטנדרטים לניהול תוכן מיוצר ב-AI cetas.turing.ac.uk. קוד כזה, בדומה למודל האירופי, יוביל לסימון ברור של תוכן מסונתז ולהימנעות מהפצתו בידי שחקנים פוליטיים. יש גם קריאות להכוונה של ועדת הבחירות לגבי שימוש אחראי ב-AI, וקביעת קווים אדומים נגד דיפפייקים מטעתעים בקמפיינים cetas.turing.ac.uk. בסוף 2024 ועדה פרלמנטרית ממליצה להחמיר בענישה, אך עדיין לא הוצע חוק פורמלי. הממשלה בודקת אם החוקים הקיימים (הוצאת דיבה, הונאה, עבירות בחירות) מספקים רשת אכיפה או שיש צורך בחוקים חדשים cetas.turing.ac.uk. כמו כן, מוקם מכון לאבטחת AI וב-2023 נערך כנס בינ"ל בנושא, שעסק גם במניפולציית מידע. הדגש הבריטי נכון להיום – טכנולוגיות הגנה ואוריינות מדיה (ראו המלצות) לא פחות מחוקים. עם זאת, צעדים כמו הפללת פורנו דיפפייק והעצמת רגולטורים מעידים שהבעיה ברורה להם ושתוכן שקרי שנוצר ב-AI מחייב תגובה מדינית.
• קנדה: נכון ל-2024, בקנדה אין חוק ייעודי נגד דיפפייקים בבחירות. חוק הבחירות (Canada Elections Act) אינו אוסר מפורשות על דיסאינפורמציה או דיפפייקים מ-AI, ולכן אכיפת האיסור תיעשה (אם בכלל) באמצעות סעיפים כלליים לחשדות להונאה או התחזות – דבר שאינו תמיד מספק cef-cce.ca. המומחים מזהירים כי קנדה "נמצאת צעד או שניים מאחור" בגזרת הדמוקרטיות policyoptions.irpp.org. בסתיו 2023, קנדה התמודדה עם תקרית דיפפייק מינורית כשקליפ שמע מזויף יוחס בטעות לפוליטיקאי, מה שפתח שיח ציבורי. מאז רשות הבחירות הלאומית מתריעה שדיסאינפורמציה מבוססת AI היא איום מתגבר ובודקת תגובות cef-cce.ca. אנליסטים מדיניים קוראים לחקיקה חדשה באופן דחוף – ייתכן תוך העצמת נציבות הבחירות לפעול נגד מדיה סינתטית מטעה policyoptions.irpp.org. קנדה יכולה לאמץ מודלים מהבנות: לשקול חובת גילוי למדיה קמפיין שנוצרה ב-AI, או להפליל הפצה מכוונת של דיפפייקים שמטרתם להטעות מצביעים. נכון לאמצע 2025 לא הוגשה הצעת חוק, אך הלחץ הציבורי גובר policyoptions.irpp.org.
• דמוקרטיות נוספות: ברחבי העולם, מספר דמוקרטיות החלו ליישם צעדים:
  • אוסטרליה: ממשלת אוסטרליה, שחששה מ"בלבול האמת" סביב בחירות קרובות, הכריזה על תוכנית “אמת בפרסום פוליטי” שתאסור דיפפייקים מטעה בווידאו ואודיו בקמפיינים innovationaus.com. ההצעה (2023, ממשלת אלבניזי) תאסור הפצת תוכן מסונתז שמתחזה למועמד או עשוי להטעות מצביעים בתקופה הבחירות innovationaus.com. עם זאת, התהליך איטי – יש סיכוי שהחוק ייכנס לתוקף רק ב-2026 innovationaus.com, כך שבחירות 2025 ייתכן ויתקיימו ללא מגבלות חדשות. בינתיים, ועדת הבחירות האוסטרלית הנפיקה הנחיות והדגישה שניפוח יתר של בעיית הדיפפייקים עלול דווקא לערער את אמון הציבור גם במידע אמיתי ia.acs.org.au. פוליטיקאים מכל הקשת תומכים בצמצום דיסאינפורמציה בינה מלאכותית, והדיאלוג מתמקד באיזון חופש הדיבור theguardian.com sbs.com.au.
  • טייוואן: לאחר התערבויות דיפפייק מסין, טייוואן תיקנה את חוק הבחירות כך שאוסר במפורש הפצת אודיו/וידאו מזויף של מועמד במטרה להטות תוצאות policyoptions.irpp.org. כך נוספה אכיפה נגד סוגי השמצות דיפפייק שראינו בבחירות 2024. טייוואן גם השקיעה בהסברה ובמערכת תגובה מהירה (קואליציית ממשלה-חברה אזרחית-פלטפורמות) להפרכת דיסאינפורמציה, שהפחיתה את הנזק policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org.
  • דמוקרטיות אירופיות: מלבד מסגרות האיחוד, מדינות אירופה החלו להפעיל חוקים קיימים נגד "מידע כוזב" בבחירות – כמו צרפת (חוק 2018) שיכול לחול גם על דיפפייקים, או החוקים נגד דיבה/בחירות בגרמניה. בנוסף, בגרמניה נדונים חוקים חדשים, כולל דרישה לחשיפת תוכן מסונתז בפרסומי המפלגות. בבריטניה, כאמור, צפוי החמרה בחוקי התיוג הדיגיטלי cetas.turing.ac.uk.
  • יוזמות בינלאומיות: גוברת ההכרה כי שיתוף פעולה גלובלי חיוני כי דיסאינפורמציה חוצה גבולות. ה-G7 מפעיל צוות לעבודת רגולציה בתחום ה-AI. נציגי ארה"ב השיגו התחייבות וולונטרית מספקי בינה מלאכותית גדולים (OpenAI, Google, Meta וכו') להטמעת סימני מים והשקעה במניעת שימוש לרעה. אמנם אלה לא מחייבות, אך נוצרת נורמה בינ"ל של שקיפות ואחריות בשימוש ב-AI.

לסיכום, התגובות המדיניות לדיפפייקים הולכות ומתגברות. החקיקה מתקדמת לאט לעומת הטכנולוגיה, אך הכיוון ברור: ממשלות פועלות להפללת השימושים המזיקים ביותר במדיה סינתטית בבחירות, לחובת גילוי ותיוג (labels/disclosures) לתוכן שנוצר ב-AI, ולהעצמת הרגולטורים והרשות לבחירות לאכוף זיופי דיגיטל. עם זאת, נדרשת הגנה גם על ביטוי לגיטימי דוגמת סאטירה, ויש להימנע מחוקים דרקוניים שייפתחו פתח לצנזורה פסולה. מציאת האיזון עדינה. המודלים – בין אם חוקי מדינה בארה"ב ובין אם רגולציה אירופית – ישמשו כשדה ניסוי בשנת 2025. אין ספק שהמדיניות תשתכלל ככל שיילמד מה מצליח. אך הימנעות מפעולה אינה אופציה: כפי שנכתב במעקב מדיניות אחד, “בלי תקנות, דיפפייקים צפויים לבלבל עוד יותר מצביעים ולחתור תחת אמון הציבור בבחירות.” citizen.org citizen.org החלק הבא יסקור המלצות אסטרטגיות המשך למהלכים הללו – עבור כל בעלי העניין בתהליך הדמוקרטי.

המלצות אסטרטגיות להגנה על בחירות

הגנה על טוהר הבחירות בעידן ה-AI תדרוש אסטרטגיה רב-ערוצית. לא קיימת אף טכנולוגיה או חוק בודד שיוכלו לפתור את בעיית הדיפפייק; במקום זאת, יש צורך במאמץ מתואם של ממשלות, פלטפורמות טכנולוגיה, תקשורת וחברה אזרחית. להלן המלצות אסטרטגיות עבור מגזרים אלו, שנועדו להפחית סיכונים ולהבטיח שבוחרים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ב-2025 ומעבר לכך:

ממשלות וקובעי מדיניות

1. חיזוק הגנות משפטיות ומנגנוני הרתעה: על הממשלות לחוקק או לעדכן חוקים שאוסרים במפורש שימוש זדוני במדיה סינתטית בבחירות. הדבר כולל איסור על יצירה או הפצה, בכוונה להטעות את הציבור או לחבל בבחירות, של כל דיפפייק שמציג מועמד באופן שקרי או מסלף מידע הנוגע לבחירות (לדוג' נהלי הצבעה). חשוב שהחוק יתמקד בזדון (דיסאינפורמציה) ושיהיו בו החרגות ברורות לסאטירה, פרודיה או ביטוי אמנותי מובהק. ענישה (קנסות או כתבי אישום פליליים) תיצור הרתעה למפיצי דיפפייק, במיוחד אם האכיפה תהיה מהירה. למשל, ההצעה לאסור דיפפייקים מטעים במהלך קמפיינים באוסטרליה, והחוקים החדשים בטייוואן נגד תוכן בחירות שעבר מניפולציית AI, מהווים מודלים ראויים innovationaus.com policyoptions.irpp.org. בארה"ב, פעולה פדרלית (למשל, הצעת החוק No AI FRAUD Act) תוכל ליצור רף אחיד לכל המדינה, כהשלמה לחוקי המדינות. בנוסף, על הממשלות לעדכן חוקי מימון בחירות ופרסום פוליטי: לדרוש מכל פרסום פוליטי (ברשת או במדיה מסורתית) הכולל מדיה סינתטית, להציג הצהרה ברורה ("תמונה/וידאו זה נוצר באמצעות AI") כדי למנוע הטעיה. יש להרחיב את תקנות אמת בפרסום גם אל תוכן מבוסס AI.

2. הטמעת פרוטוקולי תגובה לאירועים בבחירות: על גופי ניהול הבחירות להקים פרוטוקולים רשמיים למתן מענה מיידי לאירועי דיפפייק חמורים. דוגמה מצוינת היא Critical Election Incident Public Protocol בקנדה, שבו בכירים מתכנסים כדי להעריך ולהתריע לציבור על איומי התערבות זרה או דיסאינפורמציה בזמן בחירות cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. דמוקרטיות אחרות צריכות לאמץ מנגנונים דומים. אם יתגלה דיפפייק מסוכן (למשל סרטון מזויף שבו מועמד 'מודה בהפסד' ביום הבחירות), הפרוטוקול יופעל – בכירים, מומחי ביון ופלטפורמות טכנולוגיות יאמתו במהירות את העובדות ויוציאו הודעה ציבורית הפרכה של המזויף והבהרת העובדות cetas.turing.ac.uk. יכולת תגובה מהירה כזו היא קריטית לסיכול השפעת דיסאינפורמציה מהירה ("זרם בברז"). ממשלות צריכות לתרגל תגובות מסוג זה מראש (סימולציות של תרחישי דיפפייק) כדי להגיב במהירות ובקול אחיד כשיידרש.

3. השקעה בתשתית גילוי ואימות: גופי ממשלה צריכים להשקיע משמעותית בקידום טכנולוגיות לאיתור דיפפייקים ואימות תוכן. זה כולל מימון מו"פ (למשל, פרויקטים בסגנון DARPA שממוקדים במיסאינפורמציה מונחית AI), תמיכה ביישום כלים לגילוי לקראת בחירות, ואימוץ תקני אימות בתקשורת ממשלתית. צעד מעשי הוא שמדיה ממשלתית (שידור ציבורי, ערוצי רשת רשמיים וכו') תצרף מטא-דאטה של מקוריות לכל תמונה, וידאו ואודיו רשמיים המופצים cetas.turing.ac.uk. כך, תיווצר תשתית של מידע "מאומת ואותנטי". בוחרים ועיתונאים יוכלו לדעת שכל סרטון עם חותם ממשלתי במטא-דאטה שלו הוא אותנטי – ולהיות ספקנים כלפי תוכן דומה החסר זאת. ממשלות יכולות להוביל בגישת "אותנטיות כברירת מחדל" cetas.turing.ac.uk, כפי שכבר בוחנים בארה"ב ובבריטניה. בנוסף, על רשויות אכיפה וגופי פיקוח על הבחירות להצטייד ביכולות פורנזיות לניתוח מדיה חשודה במהלך קמפיינים. עצם הידיעה שבידי הרשויות נמצאות יכולות טכנולוגיות לאיתור, שיוך ומעקב אחרי דיפפייק (ואולי זיהוי מבצעיהם) תהווה הרתעה נוספת.

4. הבהרה ועדכון חקיקה: במרבית המדינות קיימים חוקים הנוגעים להונאה, גניבת זהות, לשון הרע או התערבות בבחירות, ושניתן ליישמם על מקרים מסוימים של דיפפייק – אך לרוב יש פערים. על הממשלות לסקור את ספר החוקים שלהם ולבחון האם יש צורך בתוספות ייחודיות. לדוג', האם קיימת עילה בחוק נגד התחזות או זיוף דיגיטלי של דמות ציבורית באמצעות AI? במידה ולא – יש לשקול להוסיפה. חשוב לעדכן את חקיקת הגנת הפרטיות כך שגם שימוש בלתי מורשה ב"דמות דיגיטלית"/קול ב-AI יהווה עבירה. הבהרת המעמד החוקי של דיפפייק מזיק (כולל הסברה ציבורית) מגבירה את ההרתעה – כך ששחקנים זדוניים יבינו שאפשר להעמידם לדין. זה גם נותן מענה לקורבנות (מועמדים ואזרחים) שנפגעים. מומלץ לשקול גם תיקוני חקיקה בבחירות: עדכון הגדרות של פרסום אסור או דיסאינפורמציה סקרית כך שיכללו מניפולציות מבוססות AI cetas.turing.ac.uk. המטרה – להסיר כל עמימות: דיסאינפורמטור פוטנציאלי לא יוכל לטעון "טכנית זה לא חוקי כי זה נוצר ב-AI". חקיקה ברורה תקל אכיפה והעמדה לדין.

5. הגברת שיתוף פעולה בינלאומי: כיוון שמערכות דיסאינפורמציה רבות נוצרות מעבר לים (או גולשות בין מדינות), ממשלות דמוקרטיות חייבות לשתף פעולה בנושא. על גופי מודיעין וסייבר לחלוק מידע על טקטיקות דיפפייק מתפתחות (למשל, אם מדינה זיהתה מבצע זר עם דיפפייק, היא צריכה להתריע לאחרות). פורומים כמו Alliance for Securing Democracy, ה-G7, דיאלוגים בין האיחוד האירופי לארה"ב, ואחרים, יכולים להוציא הצהרות משותפות ולקבוע נורמות נגד דיפפייקים בבחירות. ניתן להפעיל לחץ דיפלומטי על מדינות שמספקות חסות או מעלימות עין מהתערבות כזו. יש מקום גם למחקר משותף – לדוג', מרכז בינלאומי לזיהוי דיפפייקים שמאגד דאטה לשיפור אלגוריתמים. גופי פיקוח בינלאומיים (OSCE, משלחות תצפית בינלאומיות) צריכים לעדכן מתודולוגיות לאיתור השפעות מדיה סינתטית, ומדינות יכולות להכניס "תרחישי דיפפייק" להסכמי הגנה הדדית על הדמוקרטיה. חזית מאוחדת תקשה על שחקנים עוינים לנצל פרצות של מדינה בודדת.

6. קידום מודעות ציבורית ואוריינות דיגיטלית: בסופו של דבר, לממשלות תפקיד מרכזי בחינוך הציבור על דיפפייקים. מדינות רבות כבר בוחנות או מפעילות תכניות לאוריינות דיגיטלית בבתי ספר ובציבור הרחב cetas.turing.ac.uk. תוכניות כאלה מלמדות כיצד לאמת מידע ברשת, לזהות סימני מניפולציה, ולחשוב בצורה ביקורתית על מקורות. כשדיפפייקים הופכים כה משכנעים, חיוני שכל בוחר יהיה מודע לקיומם וירגיש בטוח לאמת תוכן מפתיע (ולא רק להאמין או לשתף בעיניים עצומות). ראוי לשלב קמפיינים ציבוריים ושותפויות עם מוסדות חינוך ועמותות – למשל, שידור תשדירים שמראים "בא-לצד-בא" סרטון אמיתי ומזויף ומסבירים לציבור את ההבדלים. מחקרים מראים שאנשים עם אוריינות וחשיבה ביקורתית מצליחים הרבה יותר לזהות דיפפייקים ולהימנע ממיסאינפורמציה cetas.turing.ac.uk. לכן, מימון יוזמות לאוריינות תקשורת הוא מההגנות היעילות והארוכות טווח ביותר. כאשר ציבור מתפקד כרשת חיישנים – מזהה ומתריע – עוצמת תעמולה מבוססת דיפפייק תרד משמעותית.

פלטפורמות טכנולוגיה ומפתחי AI

1. חיזוק מדיניות פלטפורמה ואכיפה: רשתות חברתיות ופלטפורמות אונליין הן ערוץ ההפצה הראשי של דיפפייקים ויראליים. עליהן לאמץ מדיניות נוקשה נגד מדיה מניפולטיבית שמטעה משתמשים, בייחוד בהקשר בחירות. רבות כבר החלו בכך: למשל, פייסבוק וטוויטר (X) מפעילות מדיניות להסרה או סימון של "מדיה מניפולטיבית" שעלולה לגרום נזק. אולם, המפתח הוא אכיפה רצינית. יש לשכלל אלגוריתמים לזיהוי אוטומטי של דיפפייק (המתבססים על כלי הזיהוי החדישים שדובר עליהם) ולייעל בדיקה אנושית כאשר משתמשים מסמנים תוכן חשוד. בתקופות בחירות, ניתן להקים "חדרי מלחמה" ומוקדי שיתוף פעולה עם ועדות הבחירות לטיפול בזמן אמת באירועי דיפפייק. כאשר מזויף מזוהה, יש לסמן אותו כשקרי או להסירו מיד, ולהוריד את רמת החשיפה באלגוריתמים כדי לצמצם התפשטות brennancenter.org brennancenter.org. גם כאן, שקיפות חשובה: ראוי לפרסם דוחות סדירים על דיפפייקים שאותרו ועל פעולות שננקטו, מה שיחזק אמון ציבורי. רצוי גם לשתף דגימות של דיפפייקים שהתגלו עם חוקרים לשם שיפור מתמיד בזיהוי הקולקטיבי.

2. יישום חובת גילוי ומעקב אחרי דיפפייק: מתוך למידה מהגישה של האיחוד האירופי, פלטפורמות ברחבי העולם צריכות לחייב כי תוכן שנוצר ב-AI יסומן ויידע. לדוגמה, אם מועלה פרסומת פוליטית שמכילה תמונה או קול שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, הפלטפורמה יכולה לדרוש מהמעלה לסמן תיבה המציינת "לתוכן זה יש מרכיבים סינתטיים" – ואז להציג הודעה לצופים ("הווידאו הזה שונה או נוצר בחלקו על ידי AI"). גם מעבר לפרסומות פורמליות, פלטפורמות יכולות להשתמש בכלים לזיהוי דיפפייקים ולסמן חזותית סרטונים חשודים (למשל, שכבת אזהרה על כך שאותנטיות הווידאו לא אומתה). בנוסף, רשתות חברתיות ושירותי מסרים יכולים לשלב פיצ'רים של אימות תוכן: באמצעות תקנים כמו C2PA, ניתן להציג למשתמשים אייקון כאשר מקור התמונה והיסטוריית העריכה שלה אומתו, או לחילופין לסמן כאשר הנתונים האלה חסרים. כמה חברות טכנולוגיה (Adobe, Microsoft, Twitter) כבר שותפות למאמצים כאלה. על ידי שילוב אותות מקור בממשקי המשתמש, פלטפורמות יכולות לעזור למשתמשים להבדיל בין אמיתי למזויף. עליהן גם לעבוד על מנגנוני איתור לאחור – לדוגמה, אם דיפפייק מזיק מופץ, האם ניתן לאתר את מי שהעלה אותו לראשונה, אפילו אם הועלה מחדש אלפי פעמים? שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת חוק באירועים גדולים (תוך שמירה על חוקי פרטיות) יהיה קריטי ללכידת מבצעי עברות כאלה.

3. חסימת משתמשים ורשתות דיפפייק זדוניות: על פלטפורמות להיות דרוכות נגד שחקנים מאורגנים שמשתמשים שוב ושוב בדיפפייקים. זה אומר לא רק להסיר תוכן יחיד, אלא לסגור חשבונות, דפים או בוטים המעורבים בקמפיינים מתואמים של דיפפייק. אם יש עדויות לקשר בין פעולה למאמץ שמומן על ידי מדינה או למפעל טרולים ידוע, על הפלטפורמות לפרסם זאת ולחסל את הנוכחות שלהם. רשתות רבות של דיסאינפורמציה כבר הוסרו בשנים האחרונות; גישה אגרסיבית ממש כזו דרושה גם נגד מבצעי השפעה מבוססי בינה מלאכותית. על הפלטפורמות לעדכן את תנאי השימוש שלהן כך שיאסרו במפורש יצירה או שיתוף זדוניים של מדיה סינתטית במטרה להטעות אחרים. כללים אלו מעניקים בסיס לחסימת עבריינים. בפרסום פוליטי, כל קמפיין או ועדה שייתפסו בשימוש בדיפפייקים מטעה, צריכים לספוג עונשי כמו שלילת זכויות פרסום. חברות טכנולוגיה גם יכולות לשלב ידיים לשמירה על רשימה שחורה משותפת של חתימות או האשים (hashes) של דיפפייקים מפורסמים, כך שברגע שמזויף מזוהה בפלטפורמה אחת הוא ייחסם באחרות (בדומה לשיתוף האשים של תוכן טרור בקונסורציום בינלאומי). בסופו של דבר, יש להפוך את השימוש בדיפפייקים בפלטפורמות המרכזיות ללא משתלם – בין אם התוכן יוסר במהירות ובין אם השחקן יאבד חשבונו.

4. שיתוף פעולה עם בודקי עובדות ורשויות: אף פלטפורמה לא יכולה לפקח בעצמה באופן מושלם על התוכן. שיתופי פעולה הם חיוניים. חברות המדיה החברתית צריכות להעמיק את השותפויות שלהן עם ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים לבחינת תוכן ויראלי. כאשר בודקי עובדות מפריכים סרטון כמזויף, על הפלטפורמות להבליט את התיקון – למשל, להוסיף קישור למאמר בדיקת עובדות בכל פעם שהסרטון משותף, או להודיע לכל המשתמשים שצפו מזמן במזויף. חברת פייסבוק עשתה זאת בפעמים של דיסאינפורמציה וצריכה להמשיך כך גם עבור דיפפייקים. בנוסף, על הפלטפורמות לתאם עם ועדות בחירות ורשויות ביטחון, בעיקר בתקופות בחירות. ניתן להקים קווי חירום ישירים או ערוצים לדיווח על דיפפייקים חשודים שמשפיעים על ההצבעה, וכך גם פלטפורמות יכולות להתריע בפני ממשלות אם יגלו דיסאינפורמציה זרה נגד המדינה. בכמה אזורים, קיימים הסדרים פורמליים (לדוג', קוד ההתנהגות של האיחוד האירופי מעודד שיתוף מידע עם ממשלות על איומי דיסאינפורמציה brennancenter.org). גם בארה"ב, יחידת הסייבר של משרד ביטחון המולדת משתפת פעולה עם הפלטפורמות לניטור דיסאינפורמציה בבחירות. שיתופי פעולה אלו חייבים כמובן לכבד חופש ביטוי ולא להגיע לצנזורה של שיח לגיטימי. אבל כשמדובר בחומר שקרי מזיק, תגובה מהירה ומתואמת בין פלטפורמות למוסדות ציבוריים עשויה לעצור פייק מלצבור תאוצה. זה יכול לכלול הצהרות עיתונות משותפות שמפריכות פייק ויראלי או אלגוריתמים שמקדמים מקורות מוסמכים נגד ההפצה.

5. קידום אמצעי מגן במודלי AI: החברות המפתחות מודלים של AI גנרטיבי (OpenAI, גוגל, מטא וכו') נושאות באחריות כבר בשורש. עליהן להפעיל מגבלות כדי למנוע ניצול לרעה של ה-AI להתערבות בבחירות. זה יכול לכלול הטבעת סימני מים ביצירות AI, כפי שנדון (כך שכל תמונה שנוצרת, לדוג' ב-DALL-E או Midjourney, תכיל חתימה מוטבעת). זה עשוי גם לכלול פיקוח על מערכי האימון – למשל, להבטיח שהמודלים מאומנים לסרב לבקשות לחקות אנשים אמיתיים באופן מזיק. כבר כיום, כלים מסוימים לא ייצרו תמונות דיפפייק של מנהיגים פוליטיים אמיתיים בגלל מסנני תוכן מובנים. התבונה הזו צריכה להשתפר ללא הרף (למרות שמודלים בקוד פתוח הם אתגר, כי ניתן לכוונן אותם מחדש על ידי גורמים מזיקים בלי הגבלות אלה). מפתחי AI צריכים גם להשקיע במחקר על טכניקות זיהוי דיפפייק ולשתף אותן עם הקהילה. סימן חיובי הוא שחברות AI מובילות רבות כבר הביעו תמיכה בהטבעת סימני מים ואימות תוכן. בהמשך, אפשר לשתף פעולה על API סטנדרטי שיאפשר לכל וידאו או קובץ קול להיבדק במהירות אם נוצר על ידי אחד המודלים. בעצם, מי שיוצר את הבעיה (הטכנולוגיה הגנרטיבית) צריך גם לעזור ביצירת הפתרון (היכולת לזהות את תפוקותיה).

6. שקיפות בפרסום פוליטי: פלטפורמות שמארחות פרסום פוליטי צריכות לאכוף שקיפות מחמירה בשימוש ב-AI. אם מודעה של קמפיין מקודמת בפייסבוק או בגוגל וכוללת רכיבים מהונדסי AI, על ספריית המודעות של הפלטפורמה לציין זאת במפורש. הפלטפורמות יכולות אף לדרוש מהמדגמים הפוליטיים להגיש את הגרסה הגולמית והלא ערוכה להשוואה. בצורה שאפתנית יותר, אולי ניתן לשקול הקפאת פרסומות פוליטיות סינתטיות בימים הרגישים האחרונים של קמפיין – בדומה לאיסור מודעות חדשות לפני יום הבחירות. זה ישלול את הסיכון ל"מבול" דיפפייקים ברגע האחרון. אמנם אכיפה מורכבת, אך העיקרון הוא שקידום ממומן של תוכן מטעה מסוכן במיוחד ולפלטפורמות יש יותר לגיטימציה להסדיר פרסום מאשר פוסטים אורגניים. שקיפות גבוהה והסרה מהירה של מודעות קריטיות במיוחד, שכן דיפפייק שמקודם בתשלום עשוי להגיע למיליונים דרך אלגוריתם שמעוות את מידע הציבור.

גופי מדיה וארגוני עיתונות

1. פרוטוקולי אימות קפדניים: כלי תקשורת חייבים להתאים את נהלי האימות לעידן הדיפפייק. בכל מערכת חדשות – מערוצי טלוויזיה ועד עיתונים ואתרי בדיקת עובדות – יש להנהיג נהלים פורמליים לאימות חומרי אודיו-ויזואל לפני שידור או פרסום. זה כולל הכשרת עיתונאים בשימוש בכלי פורנזיקה (למשל בדיקת נתוני EXIF, הרצת בדיקות תמונה) והתייעצות עם מומחים לפי הצורך. לכל קליפ סנסציוני או שערורייתי שעולה במהלך בחירות, העורכים צריכים לגשת אליו עם סקפטיות בריאה ולא למהר לשדר לפני בדיקה. מדיה צריכה לאמת מידע ממקור כפול לכל תוכן גולשים: לדוג', אם מופיע וידאו של מועמד שעושה משהו מפתיע, חובה לחפש ראיות תומכות (עדים, הצהרות רשמיות וכו') או לפחות לבצע ניתוח פריים-ביי-פריים לאימות מקוריותו. המטרה – לא להפוך לכלי שמשדר דיסאינפורמציה בעל כורחך. ראוי לציין שיש ארגוני תקשורת שכבר הקימו צוותי דיפפייק ייעודיים. במקרה אחד, עיתונאים באריזונה אף יצרו דיפפייק משלהם (בהיתר) כדי להדגים כמה קל לזייף וידאו knightcolumbia.org – דרך יצירתית להעלות מודעות. כל מערכת חדשות צריכה לשקול להחזיק "מומחה דיפפייק בצוות" (או שותפות עם מעבדת טק) לניתוח מהיר של תיעוד חשוד. כאשר אימות יהפוך לשגרה כמו בדיקת עובדות, ניתן לאתר זיופים מוקדם ואף להזהיר את הקהל אם עדיין לא אומתה האותנטיות.

2. דיווח אחראי על דיפפייקים: כאשר מדווחים על מקרים של מדיה סינתטית, עיתונאים צריכים לעשות זאת בזהירות ובהקשר. אם דיפפייק תוקפן מועמד הופך לוויראלי, הסיפור הוא לא הטענות השקריות עצמן אלא עצם העובדה שמדובר בזיוף. יש להימנע מחזרה על טענות הפייק או הקרנה לא ביקורתית של הסרטון, כדי לא לסייע להפצתו. במקום, אפשר לתאר באופן כללי ולשים דגש על התגובה (לדוג', "פורסם וידאו ערוך שמזייף את X מבצע Y, מה שהופרך על ידי מומחים"). מומלץ <strongלטשטש או להימנע מקישור ישיר לדיפפייק בכתבות cetas.turing.ac.uk, כדי לא להגדיל את התנועה אליו או לאפשר שימוש זדוני בו מחדש. אופן הצגת הסיפור קריטי: יש להדגיש את הניסיון להטעות ואת עצם עובדת הדיפפייק מעל הנרטיב השקרי עצמו cetas.turing.ac.uk. כדאי להבליט את ההפרכה או האמת (למשל: "לא, פוליטיקאי Z לא אמר זאת – זהו זיוף AI; הנה מה שבאמת אמר בנושא"). חזרה עקבית על כך תסייע לחסן את הציבור מפני האמונה או שיתוף של הפייק. זהו איזון עדין בין סיקור הדיסאינפורמציה (כי להתעלם ממנה לא יעלים אותה) לבין הימנעות מהפצתה. ניתן לפתח כללים דומים לאלו הקיימים לסיקור מתיחות או אירועי ירי המוניים (בהם פרטים מסוימים מצומצמים כדי למנוע חיקוי), גם לדיווח על דיפפייקים. ארגון תקני העיתונות העצמאית בבריטניה הופעל עליו לחץ לעדכן את קודי האתיקה להתמודדות עם מקרים כאלה cetas.turing.ac.uk.

3. שימוש בטכנולוגיות אימות בחדרי החדשות: ארגוני חדשות עצמם יכולים לנצל את תשתיות האותנטיות המתפתחות. לדוגמה, גוף תקשורת יכול לאמץ את הכלים של Content Authenticity Initiative כדי לצרף אישורים קריפטוגרפיים לכל תמונה או וידאו מקורי שצולמו על ידי עיתונאיו. המשמעות היא שכל תיעוד שצולם, נניח, על ידי צלם של רויטרס או AP, יוכל לשאת חותם מאובטח המעיד על מקורו וכל עריכה שנעשתה בו. הלאה בשרשרת, כאשר אנשים נתקלים בוידאו ממקור של רויטרס, הם יוכלו לבדוק שהוא לא שונה. צעדים כאלה עוזרים להציג מה אמיתי, ומספקים לציבור מקור לאמת. הגורמים התקשורתיים צריכים גם לשתף פעולה ביצירת מאגר מידע של דיפ פייקים ידועים (ולעומת זאת — תיעודים אותנטיים), שיכול לסייע לבדוק עובדות. למשל, ניהול מאגר של נאומים רשמיים וראיונות יכול לעזור להפריך במהירות סרטון מזויף על ידי השוואה אל המקור. שירותי הידיעות המרכזיים יכולים לתאם התרעות חירום לכל מנוייהם במקרה שזוהה דיפ פייק מסוכן – בדומה לאופן בו מפרסמים עדכוני חדשות מתפרצות. בתוך הארגון, עורכים צריכים להיות מודעים לכך שיועצים פוליטיים עשויים לנסות להזרים מדיה מזויפת לעיתונאים (למשל "הדלפה" של אודיו שבעצם מיוצר על ידי AI). חשוב לשמור על ספקנות כלפי כל חומר דיגיטלי ממקור אנונימי.

4. חינוך הציבור: המדיה יכולה לשחק תפקיד משמעותי בחינוך המצביעים למדיה סינתטית. עיתונאים וגופי תקשורת אמורים לפרסם כתבות הסבר, ראיונות עם מומחים ותחקירים המדגימים לקהל כיצד נוצרים דיפ פייקים ואיך ניתן לזהות אותם. הנגשת הטכנולוגיה מפחיתה את כוחה. ב-2024, למשל, שידורי חדשות מסוימים הדגימו כיצד בינה מלאכותית מחקה קולות בשיחות טלפון כדי להמחיש הונאות. באותה רוח, סיקור עונת בחירות עשוי לכלול תזכורת: "אם ראיתם וידאו שערורייתי על מועמד רגע לפני הבחירות – היו זהירים, ייתכן שהוא מזויף. כך תוודאו…". קמפיינים להעלאת מודעות (בשיתוף ממשלה או עמותות) עשויים להעלות את רמת האוריינות הדיגיטלית. עיתונאים צריכים גם להשתמש בניסוח מדויק: כינוי של סרטון כ"דיפ פייק" או "וידאו מזויף שנוצר ב-AI" במקום "וידאו מסולף" מסייע להבהיר לציבור שמדובר בקטגוריה חדשה. עם הזמן, ציבור שמבין את הסכנה פחות צפוי ליפול בפח, וידרוש הוכחות מוצקות. כחוליה המקשרת בין המידע לציבור, חובת המדיה לבסס חוסן בפני הטעיה.

5. אחריות וחשיפה: לבסוף, עיתונאים צריכים לחקור ולהאיר אור על מי עומד מאחורי פעולות דיפ פייק בולטות. לקיחת אחריות ציבורית עשויה להרתיע שימוש מזיק בעתיד. אם קמפיין יריב, חוות טרולים זרה, או קבוצה אינטרנטית יזוהו כמקור לדיפ פייק מרושע — דיווח על כך בולט ייצור סטיגמה וסיכון סביב שיטות אלו. תחקירים על תעשיית הדיסאינפורמציה ומקורות המימון שלה יפגעו ביעילות הקמפיינים. כמו כן, אם פוליטיקאי עצמו משתף דיפ פייק ביודעין (למשל, מועמד שמעלה בטוויטר סרטון מזויף של יריבו), המדיה צריכה להתריע על כך בנחרצות – ולנהוג בכך כעל עבירה חמורה. איום נזק תדמיתי עשוי להרתיע מפוליטיקאים משימוש ב"טריקים מלוכלכים" מסוג זה. במילים פשוטות: תפקיד השמירה של העיתונות לא מתבטל בעידן הדיגיטלי — לחקור, לייחס, ולחשוף מבצעי מדיה סינתטית מזיקה, כמו כל הונאה או שחיתות פוליטית אחרת.

חברה אזרחית ויוזמות בוחרים

1. אוריינות דיגיטלית וחינוך קהילתי: ארגוני חברה אזרחית – כולל עמותות, ספריות, אוניברסיטאות וקבוצות שורשיות – יכולים להוביל את חינוך הציבור להתמודדות בעידן הדיפ פייק. כדאי להפעיל תוכניות בקנה מידה גדול בקהילות, המלמדות כיצד לאמת מדיה. לדוגמה, עמותות יכולות לנהל סדנאות המלמדות שיטות פשוטות כמו חיפוש הפוך בגוגל כדי להבין האם תמונה סונתזה ב-AI או עובדה בה מניפולציה, בדיקת דיווחים נוספים, ושימוש באתרים לבדיקת עובדות. קיימים כבר מדריכים מקצועיים בבתי ספר ("First Draft", "Media Literacy Now") המכסים זיהוי דיסאינפורמציה ודיפ פייק — יש להפיצם באופן נרחב. הכשרה כזו צריכה להינתן גם לאוכלוסייה בוגרת, שלעיתים פגיעה במיוחד להטעיות ברשת. קמפיינים לאומיים של אוריינות דיגיטלית יכולים לצאת לפועל, במימון ממשלתי אך בביצוע ארגונים קהילתיים, לשם אמון בציבור. המטרה: להעלות את "חסינות העדר" של החברה — אם משקל קריטי מהאוכלוסייה תזהה או תחשוד לפני הפצה, מאבדים המטעים מהשפעתם. סקרים מראים שהציבור רוצה ידע זה – רבים חשים חרדה מהעובדה שהם לא יודעים להבדיל בין אמיתי ומזויף brennancenter.org brennancenter.org. החברה האזרחית יכולה לגשר על הפער, להעצים אזרחים ולספק כלים מעשיים.

2. יוזמות בדיקת עובדות והפרכה: מעריכי עובדות עצמאיים ועמותות פיקוח אזרחיות יישארו קריטיים. עליהם להתארגן במיוחד לקראת תקופות בחירות — למשל, בהפעלת מרכזי בדיקת דיפ פייק יעודיים. לדוגמה, קואליציות של בודקי עובדות יכולות להפעיל לוח בקרה לציבור בתקופת בחירות, המתעד שמועות וטענות בדבר דיפ פייק, ונותן הפרכות מהירות. מיזם ה-News Literacy Project פעל כך בבחירות ארה"ב 2024, עם רישום מקרי דיסאינפורמציה וציון שכמות המקרים שבאמת היה בהם AI הייתה נמוכה knightcolumbia.org knightcolumbia.org. מעקב שקוף מן הסוג הזה מסייע הן לעיתונאים והן לציבור לראות את התמונה המלאה (ולא להפריז באיום), ועדיין להתמודד עם המקרים האמיתיים. עמותות אזרחיות יכולות גם לפרסם תיקונים ברשתות – למשל, להגיב לפוסטים ויראליים עם עובדות מוכחות, בתוספת הערות קהילה. יש אף לעודד "מניעה מראש" (prebunking): להזהיר מראש את הציבור מהסיכוי לדיפ פייק מסוים. לדוג' — אם דיווחי מודיעין דפוסים מן העבר מרמזים שמועמד יסומן בקמפיין מזויף, גופים אזרחיים (בתיאום עם הרשויות) יכולים להתריע: "היו ספקנים אם תראו בקרוב וידאו מזעזע של X – ייתכן שמדובר בדיפ פייק". מחקרים מראים שמניעה מראש מורידה משמעותית תמימות והפצת טענות שקריות cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. באופן זה, מדיניות מניעה אקטיבית יכולה להסב תועלת רבה.

3. טכנולוגיה אזרחית וזיהוי מבוסס קהל: קהילת האזרחים הטכנולוגיים יכולה להירתם למאבק בדיפ פייק. קיימים כבר "ציידי דיפ פייק" מתנדבים שבודקים מדיה חשודה. החברה האזרחית יכולה לארגן את המאמצים האלו באמצעות פלטפורמות – אולי פורטל ייעודי או אפליקציה שבה הציבור ישלח קטעי וידאו או אודיו חשודים לבדיקה, ורשת של מומחים או כלי AI תספק חוות דעת על האותנטיות. מודיעין מבוסס קהל כזה (crowd-sourcing) יכול להשלים פעילות רשמית. קבוצות טכנולוגיה אזרחית גם עשויות לפתח תוספים לדפדפן או אפליקציות שמסייעות בזיהוי מדיה סינתטית – למשל, אפליקציה שתאפשר סימון סרטון על המסך וקבלת ניתוח מיידי ממספר אלגוריתמים (בדומה לאנטי-וירוס לדיפ פייקים). זוהי לא תרופת פלא אך יכולה להציג סימנים אדומים. כדאי לעודד יוזמות קוד פתוח בתחום, באמצעות מענקים ותקציבים ייעודיים. רעיון נוסף — מוקדי דיווח אזרחיים, בדומה לטלפון חם לבעיות הצבעה: ערוץ דרכו הציבור ידווח על דיסאינפורמציה או דיפ פייק למוקדנים המיועדים, לבדיקת רשויות הבחירות או מעריכי עובדות. ככל שיותר אזרחים יהיו שותפים לאיתור וסימון חומר מפוקפק — היקף היכולת למצוא תכנים מזויפים עולה משמעותית. זהו מודל מבוזר שרואה כי בחברה של מיליונים אונליין, מישהו בדרך כלל יזהה זיוף בשלב מוקדם – והעיקר הוא להזרים את הזיהוי במהירות לידיים שיכולות לאשר ולתקן את האמת.

4. קידום אחריות הפלטפורמות: החברה האזרחית צריכה להמשיך ללחוץ על פלטפורמות טכנולוגיה וחברות AI לנהוג באחריות. קבוצות אינטרס ציבורי ומכוני מחקר מהווים שחקני מפתח בהעלאת המודעות לסכנות הדיפ פייק ובקידום רפורמות (למשל Access Now, EFF ואחרים שפרסמו המלצות חקיקה). לחץ זה חייב להימשך – בדרישה מהפלטפורמות ליישם את המדיניות שפורטה לעיל (תיוג יעיל, הסרה מהירה וכדומה), ודחיקת יצרני AI לאתיקה תכנונית. הקמפיין של Public Citizen למעקב אחרי חקיקה בארה"ב על דיפ פייק בפוליטיקה ולפנייה ל-FEC הוא דוגמה citizen.org citizen.org. באופן דומה, קואליציות אזרחיות יכולות לדרוש מהפלטפורמות שקיפות: שיחשפו מידע על כמות התוכן המיוצר ב-AI שמופיע באתר, או על היעילות בזיהוי תכנים מסוכנים. החברה האזרחית גם היא שמסייעת להבטיח שכל חקיקה חדשה תגן על זכויות האזרח (ולמשל — לא תצדיק פגיעה במשטר חופש הביטוי). שמירה על האיזון דורשת דיון ציבורי, וארגוני החברה האזרחית מייצגים את הציבור בדיאלוג הזה. בשנים הקרובות ייתכנו תקנות וחוקים חדשים באשר ל-AI ותוכן ברשת – חיוני שערכי הדמוקרטיה ועקרונות זכויות האדם יישמרו בהם, והחברה האזרחית היא המפתח לשמירה זו.

5. תמיכה בנפגעים ומטרות: אם מועמד או אדם פרטי מוכפש באמצעות דיפ-פייק, החברה האזרחית יכולה להעניק תמיכה. עמותות עשויות להציע סיוע משפטי או ייעוץ כיצד להסיר דיפ-פייקים משמיצים ולהעמיד את האחראים לדין. ייתכנו קוויים חמים לקורבנות פורנו דיפ-פייק או התנקשות אופי, כדי לחברם עם רשויות אכיפת החוק ומשאבי בריאות הנפש. עבור מועמדים שסבלו מהכפשה, ארגונים אזרחיים (כגון ליגת הנשים הבוחרות או קבוצות טוהר הבחירות) יכולים לסייע בהגברת הכחשתם והפרכת הדיפ-פייק כדי לצמצם את הנזק. התגייסות מהירה להגנת אדם שהואשם לשווא – ודאגה שהאמת תישמע חזק יותר מהשקר – הם משימות שהקהילה וארגוני הסברה מסוגלים לתאם, כפי שהם נוהגים לעשות במאבק בהשמצות או בדברי שטנה. ברמה רחבה יותר, החברה האזרחית יכולה לקדם התחייבויות חוצות מפלגות שבמקרה של הופעת דיפ-פייק, כל הצדדים יגנו אותו. דמיינו לעצמכם התחייבות שחותמות עליה כל המפלגות הגדולות במדינה, בה הן נודרות להימנע משימוש בדיפ-פייקים ולגנות במהירות כל זיוף זדוני שיופיע. נורמות כאלה, שגופים דוגמת ועדות בין-מפלגתיות או עמותות אתיקה מטפחות, יפחיתו את הסיכון ל"מרוץ לתחתית" שבו מפלגות חשות שהן חייבות להגיב באותו מטבע. זה יוצר חזית מאוחדת שלפיה לא יינתן מקום להתקפות על האמת, בלי קשר למי הותקף.

לסיכום, התמודדות עם אתגר הדיפ-פייק מחייבת גיוס כל מערכות ההגנה של החברה – טכנולוגיות, משפטיות, מוסדיות ואנושיות. אם ייושמו הצעדים לעיל, ממשלות תוכלנה לבצר את מערכת הבחירות מפני זיופי בינה מלאכותית, פלטפורמות טכנולוגיה יצמצמו את תפוצת התוכן השקרי, תקשורת תוודא שהאמת תנצח בדיווח, והאזרח יוכל להפוך לשומר מציאות נבון. אין זמן לבזבז: ככל שבינה מלאכותית יוצרנית ממשיכה להתקדם, מערכת הבחירות של 2025 תבחן את חוסנן של הדמוקרטיות אל מול שקרים סינתטיים. החדשות המעודדות הן שאיננו חסרי אונים. באמצעות הכנה, שקיפות ושיתוף פעולה, נוכל להתחכם ולהתארגן טוב יותר ממסעות דיפ-פייק ולהגן על טוהר הבחירות שלנו. כפי שסיכם דו"ח המחקר של CETaS בנושא בינה מלאכותית ובחירות, “אסור שהאדישות תשתלט על תהליך קבלת ההחלטות” – עלינו לנצל דווקא את הרגע הזה כדי לבנות חוסן cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk. כך נבטיח את העיקרון שלמרות שהטכנולוגיה משתנה – ערכי הדמוקרטיה של אמת ואמון יישמרו.

מקורות

1. Stockwell, Sam ואחרים. “AI-Enabled Influence Operations: Safeguarding Future Elections.” CETaS (Alan Turing Institute) Research Report, 13 בנובמבר 2024. cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk
2. Stockwell, Sam ואחרים. כנ"ל. (דו"ח CETaS, 2024), סעיף 2.1 בנושא דיפ-פייק בבחירות בארה״ב. cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk
3. Beaumont, Hilary. “’A lack of trust’: How deepfakes and AI could rattle the US elections.” Al Jazeera, 19 ביוני 2024. aljazeera.com aljazeera.com
4. Sze-Fung Lee. “Canada needs deepfake legislation yesterday.” Policy Options, 18 במרץ 2024. policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org
5. Goldstein, Josh A. & Andrew Lohn. “Deepfakes, Elections, and Shrinking the Liar’s Dividend.” Brennan Center for Justice, 23 בינואר 2024. brennancenter.org
6. “תקשורת סינתטית.” ויקיפדיה (גישה ב-2025). en.wikipedia.org en.wikipedia.org
7. “דיפפייק.” אנציקלופדיית המחשוב של קספרסקי (2023). encyclopedia.kaspersky.com encyclopedia.kaspersky.com
8. Hamiel, Nathan. “Deepfakes proved a different threat than expected. Here’s how to defend against them.” World Economic Forum, 10 בינואר 2025. weforum.org weforum.org
9. “רגולציה של דיפפייק ובינה מלאכותית סינתטית בזירה הפוליטית.” Brennan Center for Justice, 4 באוקטובר 2023. brennancenter.org brennancenter.org
10. Colman, Ben. “The EU AI Act and the Rising Urgency of Deepfake Detection.” Reality Defender Blog, 11 בפברואר 2025. realitydefender.com realitydefender.com
11. “מעקב: חקיקה מדינתית על דיפפייק בבחירות.” Public Citizen, 2025. citizen.org citizen.org
12. Partnership on AI. “Synthetic Media and Deepfakes – Case Study: Slovakia 2023.” (מוזכר בניתוח Knight Columbia). brennancenter.org brennancenter.org
13. Kapoor, Sayash & Arvind Narayanan. “We Looked at 78 Election Deepfakes. Political Misinformation Is Not an AI Problem.” Knight First Amendment Institute, 13 בדצמבר 2024. knightcolumbia.org knightcolumbia.org
14. דו"ח CETaS (2024), המלצות מדיניות (ממוקד בבריטניה). cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk
15. דו"ח CETaS (2024), המלצות בנושא זיהוי ומקוריות. cetas.turing.ac.uk cetas.turing.ac.uk
16. Public Safety Canada. “Protecting Against AI-Enabled Disinformation” (תקציר 2023). policyoptions.irpp.org policyoptions.irpp.org
17. InnovationAus. “Govt’s election deepfake ban to ‘languish’ until 2026.” (אוסטרליה) 2023. innovationaus.com
18. מקורות נוספים: כתבות סוכנות רויטרס, Wired ו-CNN שמובאות במקורות שלעיל עבור מקרים מסוימים (לדוג' דיפ-פייק של זלנסקי, הונאת 25 מיליון דולר בהונג קונג בזום weforum.org), וכן אזכורי אזהרת צרכנים מטעם ה-FTC על הונאות קול דיפ-פייק weforum.org. אלו משולבים בניתוח ונמצאים באמצעות הקישורים למקורות.