חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי 2025: כל מה שצריך לדעת כדי להישאר מובילים

הקדמה וסקירה חקיקתית

חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (EU AI Act) הוא המסגרת המקיפה הראשונה בעולם שמסדירה את תחום הבינה המלאכותית, במטרה להבטיח בינה מלאכותית אמינה השומרת על בטיחות, זכויות יסוד וערכים חברתיים digital-strategy.ec.europa.eu. החוק הוצע על ידי נציבות האיחוד האירופי באפריל 2021 ולאחר משא ומתן ממושך אומץ רשמית באמצע 2024 europarl.europa.eu europarl.europa.eu. הוא קובע גישה מבוססת סיכון לניהול בינה מלאכותית, ומטיל חובות יחסיות לפוטנציאל הנזק של מערכת ה-AI artificialintelligenceact.eu.

לוח זמנים חקיקתי: אבני הדרך המרכזיות כוללות את אישור הפרלמנט האירופי בשנים 2023–2024 ופרסום רשמי ב-12 ביולי 2024, שגרר את כניסת החוק לתוקף ב-1 באוגוסט 2024 artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu. עם זאת, יישום הוראות החוק יתרחש בהדרגה לאורך השנים הקרובות:

2 בפברואר 2025: איסור מערכות AI מסיכון בלתי מתקבל על הדעת. כל השימושים שנחשבים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת" (ראו בהמשך) נאסרו מתאריך זה europarl.europa.eu. מדינות האיחוד האירופי החלו גם להשיק תוכניות להעלאת ידע ציבורי והבנת AI artificialintelligenceact.eu.
2 באוגוסט 2025: החלת כללים לשקיפות וממשל. כללים חדשים למודלי בינה מלאכותית כלליים (Foundation Models) וגופי ממשל AI נכנסים לתוקף artificialintelligenceact.eu digital-strategy.ec.europa.eu. משרד הבינה המלאכותית של האיחוד (יוסבר בהמשך) יתחיל לפעול, ועונשים על אי-ציות יינתנו מהמועד הזה orrick.com orrick.com.
2 באוגוסט 2026: החלת דרישות הליבה במלואן. מרבית חובות החוק – בעיקר למערכות AI מסיכון גבוה – הופכות למחייבות 24 חודשים לאחר כניסתו לתוקף digital-strategy.ec.europa.eu. ממועד זה, ספקי AI מסיכון גבוה חייבים לעמוד בדרישות החוק לפני שיווקם באיחוד האירופי.
2 באוגוסט 2027: סיום תקופות המעבר המורחבות. מערכות AI משתלבות במוצרים מפוקחים (כמו מכשירים רפואיים מבוססי AI) נהנות מתקופת הסתגלות ממושכת (36 חודשים) עד 2027 לשם ציות מלא digital-strategy.ec.europa.eu. גם ספקים של מודלי AI כלליים קיימים (שהוצגו בשוק לפני אוגוסט 2025) יידרשו לעדכנם בהתאם לדרישות החוק עד 2027 artificialintelligenceact.eu.

לוח זמנים מדורג זה נותן לארגונים זמן להסתגל, בעוד צעדים מוקדמים (כמו איסור שימושים מזיקים של AI) פונים לסיכונים המיידיים והחמורים ביותר ללא עיכוב europarl.europa.eu. בהמשך נפרט את שיטת סיווג הסיכונים בחוק והמשמעויות שלה לשוק הבינה המלאכותית.

סיווג מבוסס-סיכון: סיכון בלתי מתקבל, גבוה, מוגבל ומזערי

לפי חוק ה-AI האירופי, כל מערכת בינה מלאכותית מסווגת לפי רמת הסיכון שלה, דבר שקובע את אופן רגולתה artificialintelligenceact.eu. ארבע רמות הסיכון הן:

סיכון בלתי מתקבל על הדעת: שימושים אלה בבינה מלאכותית נחשבים לאיום מהותי על ביטחון או זכויות יסוד והם אסורים לגמרי באיחוד האירופי digital-strategy.ec.europa.eu. החוק אוסר במפורש על שמונה פרקטיקות, כולל: AI שמשתמש בטכניקות מניפולטיביות הגורמות נזק, מנצל אוכלוסיות פגיעות (ילדים, בעלי מוגבלות) בצורה מזיקה, דירוג חברתי ממסדי (“social scoring”), וחלק מכלים לחיזוי פלילי artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu. בולט במיוחד: זיהוי ביומטרי מרחוק בזמן אמת (כגון זיהוי פנים חי במרחב ציבורי) לצרכי אכיפת חוק – נאסר ברוב המקרים digital-strategy.ec.europa.eu. יש חריגים מצומצמים – לדוגמה, התרת זיהוי פנים לחיפוש ילד נעדר או למניעת טרור מיידי, רק באישור שיפוטי ובפיקוח הדוק europarl.europa.eu. למעשה, כל מערכת AI שעצם השימוש בה מנוגד לערכי האיחוד (כמו דירוג חברתי ממסדי או חיזוי פלילי בלתי מוצדק) – תיאסר בשימוש digital-strategy.ec.europa.eu.
סיכון גבוה: מערכות AI בעלות סיכון משמעותי לבריאות, בטיחות או זכויות יסוד נכנסות לקטגוריה זו. השימוש בהן מותר רק בכפוף למנגנוני בטיחות נרחבים. שימושים מסוכנים מוגדרים בשני אופנים: (1) רכיבי AI שהם קריטיים לבטיחות וממילא כפופים לפיקוח מוצרי האיחוד (כמו AI בציוד רפואי, רכב, תעופה וכדומה) artificialintelligenceact.eu; או (2) יישומי AI שהוזכרו ברשימה נספח III של החוק artificialintelligenceact.eu. נספח זה כולל קריטיות תשתית, חינוך, תעסוקה, שירותים חיוניים, אכיפת חוק, בקרה בגבולות ומערכת המשפט europarl.europa.eu europarl.europa.eu. לדוגמה, שימוש ב-AI בחינוך (בדיקת בחינות, קבלת תלמידים) נחשב מסוכן בגלל ההשפעה על עתיד האדם digital-strategy.ec.europa.eu. גם AI לגיוס עובדים או ניהול עבודה (כלי סריקת קורות חיים) ומערכות דירוג אשראי משתייכות לקטגוריה digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. אפילו רובוט כירורגי או כלי דיאגנוסטי בבריאות מסווגים כסיכון גבוה – או כחלק ממוצר רפואי או בשל פוטנציאל נזק משמעותי digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. AI כזה מפוקח בקפדנות – לפני פריסה נדרש ספק המערכת ליישם בקרה קפדנית ולעבור בדיקת עמידות (פירוט בסעיף הבא) cimplifi.com. כל מערכות AI בסיכון גבוה יתועדו במאגר מידע ייעודי לאיחוד האירופי לצרכי שקיפות ופיקוח cimplifi.com. חשוב – החוק מייצר חריגים צרים כדי שמקרי משנה לא מהותיים לא יזכו לסיווג מסוכן – לדוג' אם ה-AI רק עוזר בהחלטה של אדם, הוא עשוי להיות פטור מסיווג זה artificialintelligenceact.eu. אבל ברירת המחדל – AI המבצע תפקיד רגיש בתחומים אלו יחויב לעמוד בדרישות מחמירות.
סיכון מוגבל: קטגוריה זו כוללת מערכות AI שאינן מסוכן גבוה אך מחייבות חובות שקיפות מסוימות artificialintelligenceact.eu. החוק אינו מטיל רגולציה כבדה פרט לכך שיש ליידע משתמשים שהם באינטראקציה עם AI. למשל, צ'אט-בוטים או עוזרים וירטואליים נדרשים להבהיר למשתמש שמדובר במערכת ולא באדם digital-strategy.ec.europa.eu. בדומה, AI יצרני שמפיק תוכן סינתטי (תמונות, וידאו, אודיו – דיפ-פייקס) יחויב לסמן או להטביע סימן מים כדי למנוע הטעייה europarl.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. המטרה – לשמור על אמון הציבור ע"י שקיפות. פרט לדיווח זה, ניתן להשתמש בחופשיות ב-AI בסיכון מוגבל. החוק רואה ברוב כלי ה-AI לצרכן כקטגוריה זו – כלומר החובה המרכזית היא ליידע את המשתמש. לדוג' – אם AI משנה קול או יוצר תמונה ריאליסטית, חייב לסמן זאת ולאסור הטעיה europarl.europa.eu.
סיכון מזערי (או אפסי): כל יתר מערכות הבינה המלאכותית שייכות לקטגוריה הנמוכה ביותר – וכוללות את רוב השימושים הנוכחיים בבינה מלאכותית. אלו מערכות שמסוכן זניח או שגרתי ובשל כך לא כפופות כלל לחובות רגולטוריות חדשות artificialintelligenceact.eu digital-strategy.ec.europa.eu. דוגמאות: מסנני דואר זבל, אלגוריתמי המלצה, AI במשחקי מחשב, כלים שוליים בתוכנה. עבור כל אלו – החוק נשאר במצב של "אי התערבות רגולטורית" – כל עוד מפעילים אותם בהתאם לדינים כלליים (כמו פרטיות, הגנת צרכן וכו'), אך ללא רגולציה ייחודית ל-AI. האיחוד האירופי מבהיר שרוב השימושים כיום הם בעלי סיכון נמוך ואין הצדקה לרגולציה מוגזמת digital-strategy.ec.europa.eu. החוק מכוון למקרי הקיצון בלבד (סיכון גבוה ובלתי מתקבל), בעוד AI בסיכון מזערי נותר ללא הגבלות – כדי לעודד חדשנות בשוק זה.

לסיכום, המודל האירופי מבוסס-הסיכון אוסר בחוק שימושי הבינה המלאכותית המסוכנים ביותר, מפוקח בקפדנות על שימושי AI רגישים, ומווסת במידה מועטה את היתר cimplifi.com. גישה מדורגת זו נועדה להגן על אזרחים מפני פגיעה – מבלי לכפות רגולציה רחבה על כלל שוק ה-AI. בהמשך נסקור מה נדרש לציות – בעיקר עבור מפתחי או מפעילי מערכות בינה מסוכנות במיוחד.

חובות למפתחים (ספקי) ולמפעילים (משתמשים) של בינה מלאכותית

דרישות עמידה לציות עבור מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה: אם אתם מפתחים מערכת בינה מלאכותית הנחשבת לבעלת סיכון גבוה, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי מחיל רשימת חובות מפורטת לפני ואחרי שהיא נכנסת לשוק. דרישות אלה משקפות למעשה נהלים מתעשיות בטיחות קריטיות והגנת נתונים, שמיושמים כעת גם על בינה מלאכותית. ספקים (כלומר מפתחים שמביאים מערכת לשוק) של מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה חייבים, בין השאר:

להפעיל מערכת ניהול סיכונים: יש צורך בתהליך ניהול סיכונים מתמשך לאורך כל מחזור החיים של מערכת הבינה המלאכותית artificialintelligenceact.eu. המשמעות היא זיהוי סיכונים שניתן לצפותם (כגון סכנות בטיחותיות, סיכון להטיה או שגיאות), ניתוח והערכתם, ונקיטת אמצעי מיתון משלב התכנון ועד אחרי ההפעלה artificialintelligenceact.eu. זה דומה לגישה של "בטיחות בתכנון" – ציפייה מראש לדרכי כשל אפשריות או נזקי מערכת והתייחסות אליהן מוקדם ככל האפשר.
להבטיח איכות נתונים גבוהה וממשל נתונים: מערכי נתונים לאימון, אימות ובדיקה צריכים להיות רלוונטיים, מייצגים וחסרי שגיאות או הטיות "ככל האפשר" artificialintelligenceact.eu. החוק מדגיש הימנעות מתוצאות מפלות, ולכן על הספקים לבחון את נתוניהם כדי לזהות חוסר איזון או טעויות שעלולות להוביל את הבינה המלאכותית להעדפה לא הוגנת בין אנשים digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. לדוגמה, אם מפתחים מערכת בינה מלאכותית לגיוס עובדים, יש לבדוק את נתוני האימון כדי לוודא שהם אינם משקפים הטיה מגדרית או גזעית מהעבר. ממשל נתונים כולל גם תיעוד מקור הנתונים והטיפול בהם, כך שתפקוד המערכת יוכל להיבחן ולבוקר.
תיעוד טכני וניהול רשומות: על המפתחים להפיק תיעוד טכני מקיף שמוכיח את עמידות מערכת הבינה המלאכותית artificialintelligenceact.eu. תיעוד זה צריך לתאר את מטרת השימוש, העיצוב, הארכיטקטורה, האלגוריתמים, נתוני האימון ואמצעי הבקרה שננקטו artificialintelligenceact.eu. זה אמור לאפשר לרגולטורים להבין כיצד המערכת פועלת והאם היא עומדת בדרישות החוק. בנוסף, מערכות בסיכון גבוה חייבות להיות מתוכננות כך שייפעלו יומני פעילות אוטומטיים – כלומר, לתעד באופן אוטומטי החלטות ואירועים כדי להבטיח עקיבות ובקרה artificialintelligenceact.eu digital-strategy.ec.europa.eu. לדוגמה, מערכת בינה מלאכותית שמקבלת החלטות אשראי תתעד את הקלטים והבסיס להחלטות. יומנים אלה יסייעו בזיהוי טעויות או הטיות, והם קריטיים במידה שמתרחש אירוע חריג או חקירה רגולטורית.
פיקוח אנושי והנחיות ברורות: על הספקים לפתח את המערכת כך שתאפשר פיקוח אנושי אפקטיבי על ידי המשתמש או המפעיל artificialintelligenceact.eu. משמעות הדבר היא שיכולים להיכלל כלים או פונקציות להתערבות או ניטור אנושי של פעולת הבינה המלאכותית. בנוסף על הספק לספק הוראות שימוש מפורטות למפעיל artificialintelligenceact.eu. על הוראות אלה להסביר איך להתקין ולהפעיל את המערכת, מהם מגבלותיה, רמת הדיוק הצפויה, אילו צעדים של פיקוח נדרשים, ומהם הסיכונים לשימוש לא תקין artificialintelligenceact.eu. הכוונה היא שרק אם החברה המפיצה (המפעיל) מקבלת את כל הידע והכלים מהמפתח, תוכל לפקח על המערכת ולשלוט בה באופן מיטבי. לדוגמה, יצרן מערכת בינה מלאכותית לאבחנה רפואית חייב להדריך את בית החולים המשתמש כיצד לפרש את התוצאות ומתי רופא אנושי צריך לבדוק שוב את הממצאים.
ביצועים, עמידות ואבטחת סייבר: על מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה להשיג רמת דיוק, עמידות ואבטחת מידע נאותה למטרתן artificialintelligenceact.eu. יש לבדוק ולכוון את המודלים כדי למזער טעויות ולהימנע מהתנהגות בלתי צפויה. בנוסף, יש לנקוט בהגנות מפני פריצות או מניפולציות (אבטחת סייבר), שכן פגיעה במערכת עלולה להיות מסוכנת (למשל, תוקף שמחדיר שינויים למערכת שליטה תחבורתית). בפועל, משמעות הדבר בחינה במגוון תנאים, והבטחת עמידות גם להפרעות בכניסות artificialintelligenceact.eu. כל מגבלה שידועה (למשל, ירידה בדיוק עבור אוכלוסיות מסוימות או תרחישים מסוימים) צריכה להיות מתועדת וממוזערת ככל שניתן.
מערכת ניהול איכות: כדי לשלב את כל הדרישות לעיל, הספק נדרש להפעיל מערכת ניהול איכות פורמלית artificialintelligenceact.eu. מדובר בתהליך ארגוני מסודר להבטחת עמידות שוטפת – בדומה לתקני איכות ISO – שכולל החל מנוהלי עבודה סטנדרטיים בפיתוח ועד להתמודדות עם תקלות ושדרוגים. כך הופכת הציות לחוק לתהליכי עבודה קבועים, ולא לפעולה חד-פעמית.

לפני שמערכת בינה מלאכותית בסיכון גבוה יכולה להיות משווקת באיחוד האירופי, על הספק לעבור בדיקת עמידות (conformity assessment) כדי לוודא שכל הדרישות האלה מתקיימות. לרוב המערכות בסיכון גבוה תידרש הערכה עצמית, שבה הספק בודק את הציות ומוציא הצהרת תאימות של האיחוד האירופי. לעומת זאת, אם המערכת היא חלק ממוצר מוסדר אחר (כגון מכשיר רפואי או רכב), יש צורך בגוף מוסמך (בודק עצמאי חיצוני) שיאשר את העמידות בהתאם לתקנות cimplifi.com. בכל המקרים, מערכות בינה מלאכותית בציות תקבלנה סימון CE, המצביע על כך שהן עומדות בסטנדרטים של האיחוד, ותרשמנה במאגר האירופי למערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה cimplifi.com. מאגר נתון זה מספק שקיפות לרגולטורים ולציבור לדעת אילו מערכות בסיכון גבוה נמצאות בשימוש ומי אחראי עליהן.

חובות על מפעילים (משתמשים): החוק מטיל גם חובות על משתמשים או מפעילים שמשתמשים במערכות הסתברותיות בסיכון גבוה בהקשר מקצועי. (אלו החברות או הגופים הציבוריים שמשתמשים בבינה המלאכותית, ולא הצרכנים עצמם.) חובות עיקריות למפעילים כוללות: פעל לפי הוראות הספק, הבטח פיקוח אנושי כנדרש, ופקח על ביצועי המערכת בפועל digital-strategy.ec.europa.eu. אם המפעיל מזהה התנהגות בלתי צפויה או כשלים בטיחותיים, עליו לנקוט בפעולה (כולל השהיית השימוש במידת הצורך) ולעדכן את הספק והרשויות. יש גם להפעיל יומני הפעלה כאשר מפעילים את המערכת (לתעד החלטות ותוצרים לצד רישום המערכת עצמה), ולדווח על אירועים חמורים או כשלים לרשויות artificialintelligenceact.eu. לדוגמה, בית חולים המשתמש בכלי בינה מלאכותית לאבחנה חייב לדווח אם המערכת הובילה לטעות באבחנה שגרמה נזק למטופל. חובות אלו לצד המשתמשים מבטיחות פיקוח פעיל גם לאחר הפריסה – הבינה המלאכותית לא פועלת בצורה עצמאית בלבד, אלא נתונה לניטור אנושי ועם משוב חוזר למפתחים ולרגולטורים.

כדאי לציין כי משתמשים קטנים (למשל חברה קטנה) אינם פטורים מהחובות הללו אם הם מפעילים בינה מלאכותית בסיכון גבוה, אבל הכוונה בניסוח החוק היא שהתיעוד והתמיכה מהספקים יאפשרו עמידה בדרישות גם לעסקים קטנים. החוק גם מבדיל בין משתמשים לאנשים מושפעים – האחרונים (לדוג' צרכן שפעולה אוטומטית פסלה אותו) אינם מתחייבים לחובות על פי החוק, אבל יש להם זכויות כגון הגשת תלונה כלפי מערכות בעיתיות europarl.europa.eu.

דרישות שקיפות (מעבר לסיכון גבוה): מעבר למערכות בסיכון גבוה, חוק הבינה המלאכותית מחייב אמצעי שקיפות מסוימים עבור סוגי בינה מלאכותית מסוימים – ללא קשר לרמת הסיכון שלהן. נגענו בכך תחת “סיכון מוגבל”. באופן קונקרטי, כל מערכת בינה מלאכותית שמתקשרת עם בני אדם, מייצרת תוכן או מנטרת אנשים, חייבת לספק גילוי:

מערכות בינה מלאכותית המתקשרות עם בני אדם (כמו צ'אטבוטים או עוזרים וירטואליים) חייבות להודיע למשתמש שהן בינה מלאכותית. לדוגמה, צ'אטבוט תמיכה ללקוחות אונליין צריך לזהות עצמו בבירור כאוטומטי, כדי שהמשתמשים לא יוטעו לחשוב שהם מדברים עם אדם אמיתי. digital-strategy.ec.europa.eu.
בינה מלאכותית שמייצרת או עורכת תוכן (תמונות, וידאו, אודיו או טקסט) באופן שעלול להטעות, חייבת להבטיח שהתוכן יהיה מסומן כתוכן שנוצר בבינה מלאכותית digital-strategy.ec.europa.eu. דיפ פייק הוא דוגמה מובהקת: אם בינה מלאכותית יוצרת תמונה או וידאו ריאליסטיים של מישהו שמעולם לא עשה או אמר את מה שמוצג, יש לסמן את המדיה הזו (אלא אם היא משמשת בהקשר של סאטירה, אמנות או מחקר ביטחוני – אז תיתכן החרגה). המטרה היא להיאבק בהטעיה ו/או דיסאינפורמציה על ידי הבהרה של מקוריות המדיה.
מערכות בינה מלאכותית המשמשות לניטור ביומטרי (כמו מצלמות עם זיהוי פנים) או לזיהוי רגשות, חייבות להתריע לאנשים על פעילותן, בכל זמן שזה מעשי. (כפי שצוין, יש יישומים שנאסרו לגמרי או שהוגדרו כמסוכנים ומותנים בבקרה מחמירה).
מודלים גנרטיביים (לעיתים קרויות "מודלים בסיסיים", דוגמת מודלי שפה גדולים כמו ChatGPT) נדרשים לעמוד בדרישות שקיפות ייעודיות. גם אם מודל גנרטיבי לא מוגדר כסיכון גבוה, הספק שלו חייב לחשוף פרטים מסוימים: למשל, התוכן שיוצר בבינה מלאכותית צריך להיות מסומן, וחייבת להתפרסם סקירה של המידע המוגן בזכויות יוצרים ששימש לאימון המודל europarl.europa.eu. זה מיידע את המשתמשים והיוצרים לגבי זכויות קניין רוחני אפשריות במערך האימון, ועוזר לעמוד בדרישות חוקי זכויות יוצרים באיחוד האירופי europarl.europa.eu. על ספקי מודלים גנרטיביים גם למנוע יצירת תוכן בלתי-חוקי, למשל באמצעות פילטרים או מגבלות במערכת europarl.europa.eu.

בקיצור, השקיפות היא מוטיב רוחבי בחוק הבינה המלאכותית – בין אם זו מערכת בסיכון גבוה (עם תיעוד מפורט ומידע למשתמש), ובין אם זה צ'אטבוט פשוט (עם הודעה "אני בינה מלאכותית"), הרעיון הוא להאיר את “הקופסאות השחורות” של הבינה. זה לא רק מעניק כוח למשתמשים ולנפגעים, אלא גם מאפשר אחריותיות: אם משהו משתבש, קיימת תיעוד של מה הבינה הייתה אמורה לעשות ואיך פותחה.

בינה מלאכותית רב-תכליתית (מודלים בסיסיים): תוספת משמעותית בגירסה הסופית של החוק היא סט כללים עבור מודלים של בינה מלאכותית רב-תכליתית (GPAI) – אלה מודלים רחבים, מאומנים על נתונים גדולים (לרוב לימוד עצמי) וניתנים להתאמה למגוון משימות artificialintelligenceact.eu. דוגמאות: מודלי שפה, גנרטורים של תמונות או "מודלי יסוד" אחרים שטכנולוגיות בונה ומאפשרת לאחרים להתאים ולשפר. החוק מזהה כי למרות שמודלים אלו לא ממוקדים בסיכון גבוה יחיד, הם עלולים להשתלב בהמשך במערכות מסוכנות, או להיות בעלי השפעה מערכתית. לכן הוא מטיל חובות על ספקי GPAI, גם אם טרם הוטמעו במוצר צרכני.

כל ספקי מודלי GPAI חייבים לפרסם תיעוד טכני של המודל (פירוט תהליך הפיתוח ויכולותיו) ולהעביר הנחיות לשימוש תקין לכל מפתח משנה שיצרוך את המודל artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu. עליהם גם לכבד זכויות יוצרים – להבטיח שמידע האימון עומד בחוקי קניין רוחני באירופה – ולפרסם סקירה של נתוני האימון (לפחות ממעוף הציפור של מקורות האימון) artificialintelligenceact.eu. דרישות אלה מביאות יותר שקיפות לאחורי-הקלעים של מודלים גדולים היום.

החוק מבדיל במפורש בין מודלים קנייניים לכאלה שמופצים תחת קוד פתוח. ספקי מודלים רב-תכליתיים בקוד פתוח (כשהקוד ומשקלי המודל זמינים חופשי) חייבים לעמוד רק בדרישות השקיפות בקניין רוחני ובאימון המידע, ולא בכל דרישות התיעוד או המדריכים – אלא אם מדובר במודל שמוגדר "בעל סיכון מערכתי" artificialintelligenceact.eu. החרגה זו באה לעודד חדשנות ומחקר פתוחים. אולם, מודל פתוח שעשוי לגרום להשפעה רחבה – לא יוכל לחמוק מהשגחה רק בגלל שהוא בקוד פתוח.

החוק מגדיר “מודלי GPAI בעלי סיכון מערכתי” כמודלים מתקדמים במיוחד העלולים להשפיע רחבות על החברה. קריטריון מרכזי: אם האימון של המודל דרש מעל 10^25 פעולות חישוביות (FLOPs) – מדד שמצביע על עוצמה מיוחדת artificialintelligenceact.eu. ספקי מודלים רבי-עוצמה אלו חייבים לבצע הערכות ובדיקות נוספות (כולל בדיקות התקפה לזיהוי חולשות) ולנקוט באמצעים אקטיביים למניעת סיכון מערכתי artificialintelligenceact.eu. חובה גם לדווח על תקריות חמורות למשרד הבינה המלאכותית האירופי ולרשויות הלאומיות, ולשמור על רמת סייבר-הגנה גבוהה artificialintelligenceact.eu. אמצעים אלו באים לקראת החשש מנזקים פוטנציאליים מבינה מתקדמת (למשל GPT-4 ומעלה) העלולה לאפשר הפצה נרחבת של דיסאינפורמציה, מתקפות סייבר ועוד. החוק למעשה אומר: אם אתה מפתח בינה כללית פורצת דרך – עליך לפעול בזהירות ולשתף פעולה עם הרגולטור europarl.europa.eu artificialintelligenceact.eu.

לעידוד שיתוף פעולה, החוק מאפשר שעמידה בקודי התנהגות או תקנים אחידים שיפורסמו, מהווה מסלול עיקרי לקבלת פטור – במיוחד לספקי GPAI artificialintelligenceact.eu. למעשה, האיחוד האירופי מוביל כרגע ניסוח קוד התנהגות לליבת הבינה המלאכותית, שמפתחי תעשייה יוכלו לאמץ בינתיים digital-strategy.ec.europa.eu. משרד הבינה המלאכותית מוביל את המאמץ הזה במטרה להנחות כיצד יעמדו מפתחי מודלים בסיסיים בדרישות digital-strategy.ec.europa.eu. הקוד הוא וולונטרי אך יכול להוות "נמל מבטחים" – אם החברה פועלת לפיו, הרגולטור ייטה להניח שהיא עומדת בדרישות החוק.

בסופו של דבר, חובות החוק חלות על כל מחזור החיים של מערכת הבינה: מהעיצוב (הערכת סיכונים, בדיקת נתונים) דרך הפיתוח (תיעוד, בדיקות) ועד ההשקה (שקיפות למשתמש, פיקוח) וגם אחר כך (מעקב, דיווח על תקריות). ציות יחייב תיאום בין-תחומי – מפתחי בינה מלאכותית יזדקקו לא רק לדאטה-סיינטיסטים ומהנדסים, אלא גם ליועצים משפטיים, ממוני סיכונים ואתיקנים, כדי לוודא שכל הדרישות מולאו. בשלב הבא, נבחן כיצד יאכפו את הציות ומה קורה כשחברות נכשלות בעמידה בו.

מנגנוני אכיפה, גופי פיקוח וסנקציות

לאכיפת רגולציה מקיפה זו, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי יוזם מבנה פיקוח ואכיפה רב-שכבתי. זה כולל רשויות לאומיות בכל מדינה חברה, משרד בינה מלאכותית אירופי מרכזי חדש ותיאום באמצעות מועצת בינה מלאכותית. מודל האכיפה מושפע מהניסיון של האיחוד בפיקוח על בטיחות מוצרים ובמערכי הגנה על המידע (כמו מודל הרגולציה בג׳י-די-פי-אר – GDPR – שמשלב רגולטורים לאומיים עם מועצה אירופית).

רשויות מוסמכות לאומיות: כל מדינה חברה באיחוד האירופי חייבת למנות רשות או רשויות לאומיות האחראיות לפיקוח על פעילות ה-AI (לעיתים קרובות נקראות רשויות פיקוח שוק ל-AI) orrick.com. רשויות אלה יטפלו בחקירות ציות שוטפות – לדוגמה, בדיקת עמידותו של מוצר AI בסיכון גבוה של ספק בשוק לדרישות החוק או בחקירת תלונות מהציבור. בידן סמכויות הדומות לאלו על פי חוקי בטיחות מוצרים קיימים (תקנה (EU) 2019/1020): הן יכולות לדרוש מידע מספקים, לבצע ביקורות, ואף להוריד מהשוק מערכות AI שאינן עומדות בדרישות orrick.com. רשויות אלה גם עוקבות בשוק אחר מערכות AI שעלולות להתחמק מהחוק או להוות סיכונים בלתי צפויים. אם מערכת AI נמצאה כבלתי תואמת או מסוכנת, הרשות הלאומית יכולה להטיל קנסות או לדרוש ריקול/החזרה של המערכת.

כל מדינה כנראה תמנה רגולטור קיים לתפקיד זה או תקים רגולטור חדש (ישנם המציעים שרשויות הגנת המידע יטפלו ב-AI, או רגולטורים ענפיים דוגמת רשות ציוד רפואי עבור AI רפואי וכו', כדי למנף מומחיות). עד אוגוסט 2025, המדינות החברות מחויבות למנות ולהפעיל את הרגולטורים שלהן בתחום ה-AI artificialintelligenceact.eu, ועד 2026 כל מדינה חייבת גם להקים לפחות סביבת רגולציה ניסיונית אחת (Regulatory Sandbox) ל-AI (סביבה מבוקרת לבחינת חדשנות AI תחת פיקוח) artificialintelligenceact.eu.

משרד ה-AI האירופי: ברמת האיחוד האירופי, הוקם גוף חדש בשם AI Office בתוך הנציבות האירופית (בפרט תחת DG CNECT) artificialintelligenceact.eu. משרד זה מהווה רגולטור מרכזי המתמקד ב-מערכות AI רב-תכליתיות (GPAI) ובנושאים חוצי גבולות. על פי התקנה, למשרד ה-AI סמכות אכיפה בלעדית לגבי כללי ספקי מודלי GPAI orrick.com. כלומר, אם OpenAI, Google או כל חברה מספקת מודל AI גדול בשימוש ברחבי אירופה, משרד ה-AI יהיה האוכף הראשי המוודא שספקים אלה ממלאים את כל חובותיהם (מסמוך טכני, ניהול סיכונים וכדומה). משרד ה-AI יכול לדרוש מידע ומסמכים ישירות מספקי מודלי בינה ולדרוש מהם תיקון כשאינם עומדים בדרישות orrick.com. הוא גם יפקח במקרים שבהם אותה חברה היא גם הספק של מודל יסוד וגם מוציא לפועל של מערכת בסיכון גבוה המבוססת עליו – כדי לוודא שלא יווצרו פערים בין הפיקוח הלאומי לזה של האיחוד orrick.com.

מעבר לאכיפה, משרד ה-AI ממלא תפקיד רחב במעקב אחרי מגמות AI וסיכונים מערכתיים. המשרד הופקד על ניתוח סיכונים בעייתיים או בלתי צפויים ומהותיים ב-AI (בעיקר בהקשר GPAI), והוא רשאי לבצע הערכות למודלים רבי עוצמה artificialintelligenceact.eu. במשרד יעבדו צוותי מומחים (הנציבות החלה בגיוס מומחי AI לכך artificialintelligenceact.eu) והוא יעבוד עם פאנל מדעי עצמאי של מומחי AI לייעוץ בנושאים טכניים artificialintelligenceact.eu. ראוי לציון שמשרד זה יפתח קודי התנהלות רצוניים והנחיות לתעשייה – וישמש משאב המסייע למפתחי AI בעמידה בדרישות (ובעיקר יעזור לסטארט-אפים/עסקים קטנים ובינוניים) artificialintelligenceact.eu. המשרד יתאם עם המדינות החברות לאכיפה אחידה של הכללים ואף יסייע בחקירות משותפות כאשר סוגיית AI חוצה מדינות artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu. למעשה, משרד ה-AI הוא ניסיון של האיחוד האירופי ליצירת רגולטור AI מרכזי משלים לרשויות הלאומיות – בדומה לאופן בו פועל ה-European Data Protection Board עבור ה-GDPR, אך כאן עם סמכויות ישירות רבות יותר בתחומים מסוימים.

מועצת AI: החוק מקים מועצת בינה מלאכותית אירופית חדשה, המורכבת מנציגי כל רשויות ה-AI של המדינות החברות (וה-European Data Protection Supervisor יחד עם משרד ה-AI כמשקיפים) artificialintelligenceact.eu. תפקידה של המועצה הוא להבטיח יישום עקבי ברחבי אירופה – לשתף ידע, להוציא חוות דעת או המלצות, ולתאם אסטרטגיות אכיפה חוצות גבולות artificialintelligenceact.eu. משרד ה-AI משמש כמזכירות של המועצה – מארגן ישיבות ומסייע בכתיבת מסמכים artificialintelligenceact.eu. המועצה יכולה לסייע למשל בפיתוח תקנים או בדיון בעדכונים הדרושים לנספחים שבחוק לאורך זמן. זהו פורום בין-ממשלתי שמטרתו לשמור על יישום אחיד ולמנוע אכיפה סותרת שעלולה לשבור את השוק האירופי האחיד ל-AI.

עונשים על אי ציות: רגולציית ה-AI מכילה קנסות כבדים להפרות, בדומה לגישת ההרתעה של ה-GDPR. ישנן שלוש רמות של קנסות מנהליים:

להפרות החמורות ביותר – כלומר פרקטיקות AI אסורות (שימושי AI ברמת סיכון שאינם מותרים) – קנסות יכולים להגיע ל-35 מיליון אירו או 7% ממחזור ההכנסות השנתי העולמי, הגבוה מביניהם orrick.com. זהו רף עונש גבוה במיוחד (גבוה מ-4% ב-GDPR). הוא מהווה איתות עד כמה האיחוד האירופי מתייחס בחומרה, למשל, לבניית מערכת ניקוד חברתי חשאית או הפעלת מעקב ביומטרי בלתי חוקי – מדובר בעבירות תאגידיות חמורות במיוחד.
להפרות אחרות של דרישות החוק (למשל אי עמידה בחובות על מערכות AI בסיכון גבוה, אי-רישום מערכת, היעדר יישום אמצעי שקיפות), הקנס המרבי הוא 15 מיליון אירו או 3% ממחזור ההכנסות העולמי orrick.com. זה מכסה את רוב דרכי אי הציות: למשל, חברה שאינה מבצעת הערכת תואמות או ספק שמסתיר מידע מרגולטורים – אלה נכללים בקטגוריה זו.
לאספקת מידע שגוי, מטעה או לא מלא לרגולטורים (למשל בעת חקירה או בתגובה לדרישת ציות), הקנס יכול להגיע עד 7.5 מיליון אירו או 1% מהמחזור orrick.com. דרגה נמוכה זו מיועדת לעבירות של הפרעה או אי-שיתוף פעולה מול רשויות.

חשוב לציין שהחוק מורה כי עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) יזכו לקצה התחתון של טווחי הקנסות, בעוד שחברות גדולות עלולות להיטול את הקצה הגבוה orrick.com. כלומר, 35 מיליון אירו/7% או 15 מיליון אירו/3% הם רף עליון בלבד; לרגולטורים יש שיקול דעת, והם נדרשים להתחשב בגודל וביכולת הכלכלית של העבריין. SME עשוי לקבל קנס בסדר גודל של מיליונים ולא לפי אחוז מהמחזור, כדי להימנע מהשפעה לא מידתית, בעוד שחברות טכנולוגיה ענקיות יאלצו לשלם קנס מבוסס אחוזי מחזור לצורך אפקט הרתעה אמיתי orrick.com.

סעיפי הענישה הללו הופכים אכיפים החל מה-2 באוגוסט 2025 לגבי רוב הכללים orrick.com. (מועד זה הוא שבו נכנסים לתוקף פרק המשילות ופרקי הענישה). לעומת זאת, לגבי חובות חדשות על מודלי AI רב-תכליתיים (GPAI), הענישה תתחיל שנה מאוחר יותר, ב-2 באוגוסט 2026, במקביל למועד בו דרישות למודלי יסוד נעשות מחייבות orrick.com. הדחייה מאפשרת לספקי מודלי יסוד להיערך מראש.

מבחינת הליך ודרכי הגנה: לחברות יהיו זכויות כמו הזכות להישמע לפני קבלת סנקציה, וחובת שמירה על סודיות מידע רגיש הנמסר לרגולטורים orrick.com. החוק גם מציין שבניגוד לכמה חוקים אחרים של האיחוד האירופי, הנציבות (באמצעות משרד ה-AI) אינה מחזיקה בסמכויות גורפות לבצע פשיטות פתע או לחייב במתן עדות בעצמה – אלא אם נטלה זמנית את תפקיד רשות לאומית orrick.com. הדבר משקף מגבלות מסוימות, שנועדו כנראה להרגיע חששות מהגזמה בסמכות הרגולטורית.

תפקיד האכיפה של משרד ה-AI: הנציבות האירופית, באמצעות משרד ה-AI, יכולה יזום בעצמה מהלכי אכיפה במקרים מסוימים, בעיקר הנוגעים ל-AI רב-תכליתי. מדובר במנגנון אכיפה חדשני – היסטורית, הנציבות לא אכפה בעצמה ישירות תקנות מוצרים (תפקידה התרכז יותר בפיקוח ותיאום), למעט בדיני תחרות. חוק ה-AI מקנה לנציבות סט כלי אכיפה מעשי יותר. למשרד ה-AI יש סמכות לחקור ספק מודל בסיס, לדרוש סריקה רחבה של מסמכים (בדומה לחקירות הגבלים עסקיים) orrick.com, ואף לערוך מתקפות סייבר מדומות או הערכות על מודל AI כדי לבדוק את בטיחותו artificialintelligenceact.eu. חברות הנחקרות כך עלולות לחוות תהליך המזכיר חקירות תחרות, שיכול להיות מכביד עם דרישות למאות ואף אלפי מסמכים, כולל טיוטות פנימיות orrick.com. ניסיונה של הנציבות בחקירות גדולות מרמז שהיא תביא משאבים משמעותיים לטיפול בתיקים עיקריים בתחום ה-AI. למרות שהדבר מעלה את רף הציות למפתחי AI, הוא מדגיש שהאיחוד האירופי רציני לגבי אכיפה מרכזית של כללי AI בסיסיים שחוצים גבולות.

פיקוח על AI בסיכון גבוה: עבור AI מסורתי בסיכון גבוה (כמו מערכת ניקוד אשראי של בנק או שימוש עירוני בבינה מלאכותית לאכיפת חוק), הממונים העיקריים על האכיפה יישארו הרשויות הלאומיות. ובכל זאת, משרד ה-AI ומועצת ה-AI יסייעו להן, במיוחד במקרה של סוגיות החוצות מדינות. החוק מאפשר חקירות משותפות, בהן כמה רגולטורים לאומיים משתפים פעולה (בתמיכת משרד ה-AI) אם סיכוני מערכת ה-AI חוצים גבולות artificialintelligenceact.eu. זה מונע, למשל, מצב בו AI בשימוש ברחבי האיחוד יטופל על ידי מדינה אחת בלבד, בזמן שאחרות כלל אינן מודעות לסיכון.

לבסוף, יש מנגנון ערעור וביקורת: חברות יוכלו לערער על החלטות אכיפה בבתי משפט לאומיים (או בסופו של דבר בבתי הדין של האיחוד, בהחלטות הנציבות), והחוק יעבור בחינה תקופתית. עד 2028 מחויבת הנציבות לבדוק את יעילות משרד ה-AI והמנגנון החדש artificialintelligenceact.eu, ובכל כמה שנים תבדוק אם יש לעדכן קטגוריות או רשימות (נספח III ועוד) artificialintelligenceact.eu. שלטון גמיש זה הכרחי בשל קצב ההתפתחות המהיר של טכנולוגיות AI – הכוונה היא לשפר את הכללים עם הזמן לפי הצורך.

לסיכום, אכיפת חוק ה-AI האירופי תיעשה באמצעות רשת רגולטורים כשמשרד ה-AI של האיחוד מהווה מרכז לייעוץ, אחידות ופיקוח ישיר על מודלים בסיסיים. הענישה חריפה – לפחות על הנייר, מהחמורות שבתחום רגולציית הטכנולוגיה – ומסמלת שאי-ציות אינו אופציה. ארגונים יעדיפו להטמיע מנגנוני ציות (קומפליינס) בפרויקטי ה-AI שלהם כבר מההתחלה ולא להסתכן בקנסות או בהשבתה כפויה של מערכות ה-AI.

השפעות מגזריות ודוגמאות לשימושים

משמעות החוק משתנה בין מגזרים שונים, כיוון שהוא מייחס סיכון מוגבר לענפים מסוימים. להלן השפעת החוק על מגזרים עיקריים – בריאות, פיננסים, אכיפת חוק וחינוך:

בריאות ומכשור רפואי: ל-AI פוטנציאל משמעותי ברפואה (מאבחון מחלות ועד ניתוחים בעזרת רובוט), אך לפי החוק רוב היישומים האלו יוגדרו כ-סיכון גבוה. למעשה, כל רכיב AI במכשיר רפואי בפיקוח ישויך אוטומטית לקטגוריה זו emergobyul.com. לדוגמה, כלי עיבוד רנטגן מבוסס AI או אלגוריתם שממליץ על תוכניות טיפול יחויבו לעמוד בדרישות החוק בנוסף לרגולציה הרפואית הקיימת. ספקי AI כאלה יצטרכו לעבור תהליך הערכת תאימות מחמיר (בדומה להליך CE marking למכשור רפואי). יספקו איכות קלינית ובטיחות, בהתאם לחובות החוק בנוגע לדיוק והפחתת סיכון. צוותים רפואיים ומטופלים ירוויחו מכך – ה-AI יהיה מהימן יותר ומגבלותיו גלויות. עם זאת, מפתחי AI רפואי יתמודדו עם עלויות מו"פ ועומס תיעוד גבוהים לצורך הוכחת ציות. לאורך זמן ייתכן שהשקת חידושי AI בבריאות באירופה תהיה איטית יותר עד להשלמת בחינת הרגולטור goodwinlaw.com. מנגד, החוק מעודד ניסוי מבוקר באמצעות ארגזי חול (Sandboxes): בתי חולים, סטרטאפים ורגולטורים יוכלו לערוך ניסויים במערכות AI (למשל עוזר אבחוני) לפני הפעלה רחבה, כדי לצבור ראיות לגבי בטיחות ויעילות. עד 2026, כל מדינה באיחוד חייבת להפעיל לפחות ארגז חול רגולטורי ל-AI במגזרים כמו בריאות artificialintelligenceact.eu. לסיכום, תחום ה-AI הרפואי באירופה צפוי להפוך לבטוח ואחיד יותר, אך יצרנים יצטרכו להקפיד על ציות כדי לקצר זמן הגעה של חדשנות מצילת חיים לשוק.
פיננסים וביטוח: החוק ממקם במפורש רבות ממערכות ה-AI הפיננסיות בקטגוריית סיכון גבוה. במיוחד, מערכות AI להערכת אשראי – לדוג' אלגוריתמים הקובעים אם זכאי להלוואה ובאיזה ריבית – מוגדרות בסיכון גבוה, שכן הן משפיעות על הגישה לשירותים בסיסיים digital-strategy.ec.europa.eu. המשמעות היא שבנקים ופינטקים המשתמשים ב-AI לאישור הלוואות, דירוג אשראי או תמחור סיכוני ביטוח, יצטרכו לוודא שמערכות אלו לא מפלות, ניתנות להסבר ועוברות ביקורת. יהיה עליהם להחזיק תיעוד מפורט של אופן אימון ה-AI (למשל, להוכיח שהמודל לא מפלה קבוצות אתניות או שכונות – בעיה מוכרת בדירוגי אשראי), ולספק ללקוחות שקיפות: אף שהחוק לא מעניק זכות ישירה להסבר (כמו ה-GDPR), החובה למידע ברור למשתמש משמעותה שמלווים צריכים ליידע מבקשי הלוואות על השימוש ב-AI ואופן פעילותו הכללי digital-strategy.ec.europa.eu. שימוש נוסף קשור הוא AI לזיהוי הונאות ומניעת הלבנת הון, שייחשב בסיכון גבוה או בינוני תלוי בסיכון לפגיעה בזכויות יסוד. גופי פיננסים יידרשו לממש תהליכי ממשל חזקים סביב ה-AI – למשל הרחבת מסגרות ניהול הסיכון המודלי כך שיענו על דרישות חוק ה-AI. העלויות הראשוניות צפויות להיות בגיוס יועצים לבדיקות הטיה או הוספת תיעוד, אך התוצאה תוביל ל-AI פיננסי הוגן ומהימן יותר. לקוחות עשויים ליהנות ממידת אפליה נמוכה וידיעה שמערכות משוקללות כאלה תחת פיקוח מוגבר. גם חברות ביטוח המשתמשות ב-AI בחתימה (למשל לתמחור בריאות) תיכללנה כמערכות בסיכון גבוה artificialintelligenceact.eu ויידרשו להימנע מהפליה לא הוגנת (למשל, מניעת העלאת פרמיה לא מוצדקת על בסיס מאפיינים רפואיים מוגנים). בסך הכול, החוק דוחף את תחום ה-AI הפיננסי ל-שקיפות ואחריות מוגברת, ובכך מחזק את אמון ציבור הצרכנים במוצרים פיננסיים מבוססי AI.
אכיפת חוק וביטחון הציבור: בתחום זה החוק נוקט קו זהיר ביותר בשל חשיבות ההגנה על חירויות הפרט. חלק מיישומי ה-AI לאכיפת חוק נאסרים כליל ונתפסים כבלתי קבילים: למשל, AI המדרג אנשים ("social scoring") או פוליסינג חזוי המנתח פרופילי מסוכנות פלילית – אסורים artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu. גם השימוש השנוי במחלוקת ב-זיהוי פנים בזמן אמת במרחב הציבורי על ידי המשטרה נאסר למעט מקרים קיצוניים (וגם זאת בכפוף לאישורים מחמירים) europarl.europa.eu. המשמעות: כוחות משטרה באירופה לא יוכלו להשתמש ברשתות זיהוי פנים חיות ב-CCTV, בניגוד למה שמתקיים במדינות אחרות, אלא בנסיבות נדירות ומוגדרות בחוק ורק באישור בית משפט. כלים משטרתיים אחרים ייכנסו לקטגוריית סיכון גבוה (מותר בשימוש אך תחת פיקוח), כגון מערכת AI המנתחת נתוני פשיעה לשיבוץ משאבים, או בודקת מהימנות ראיות/חשודים digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. המשטרה ורשויות גבול יצטרכו לערוך הערכת השפעה על זכויות יסוד ולוודא ש-ההחלטות הקריטיות מתקבלות על ידי בני אדם בלבד. תוקם מאגר מידע ייעודי לרישום כל מערכת AI משטרתית בסיכון גבוה, מה שיגביר מעט את השקיפות (אף שפרטים מסוימים ייוותרו חסויים). לגופי אכיפה החוק עשוי להביא בירוקרטיה (הכנת תיעוד, קבלת אישור מגוף מוסמך, וכו'), אולי מעכב את אימוץ ה-AI; אך המטרה למנוע שימוש לרעה – כמו למשל אלגוריתם "קופסא שחורה" הקובע ענישה או את מי לעכב בגבול. תחום נוסף בו החוק מקשיח עמדות הוא טכנולוגיית ניתוח רגשות בעבודה/אכיפה: נאסר שימוש ב-AI ל"זיהוי רגשות" בחקירות, ראיונות, מבחנים וכו', בשל פלישה לפרטיות וחוסר מהימנותו digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. כך שמערכות אכיפת החוק באיחוד יתמקדו ב-AI תומך ניתוח נתונים ומשימות שגרתיות תחת פיקוח אנושי – ויוותרו על יישומים דיסטופיים יותר, בניגוד למגמות בעולם. למעשה, המגמה לשמור על איזון: לאפשר ל-AI להועיל בביטחון הציבור אך לא במחיר זכויות הפרט.
חינוך ותעסוקה: מערכות AI המשמשות בחינוך – כמו כלים לבדוק מבחנים או להמליץ על שיבוץ תלמידים – נחשבות בסיכון גבוה שכן יש להן השפעה על עתיד הלומדים digital-strategy.ec.europa.eu. מוסדות חינוך וספקי 'טכנולוגיה חינוכית' שיפעילו AI שדוג' בודק חיבורים או מזהה העתקות יידרשו לוודא דיוק והיעדר הטיה של הכלים. כשל AI בשמשגה של קבוצות מסוימות או בתקלה במבחן – השלכותיו חמורות, ומכאן הסיווג. בפועל, משרדי חינוך ואוניברסיטאות יצטרכו לבדוק בקפדנות ספקי AI ולהחזיק תיעוד לכל כלי שמשפיע על קבלה/ציון. תלמידים יקבלו גילוי נאות לשימוש ב-AI, וזכות לערר – החוק תומך בזכות זו. בתחום התעסוקה, AI לגיוס וניהול (סינון קורות חיים, דירוג מועמדים, ניטור ביצועים) ייחשב גם הוא בסיכון גבוה digital-strategy.ec.europa.eu. חברות תצטרכנה לוודא שהכלים הללו נבנו ונבחנו להוגנות (למנוע, למשל, הטיה מגדרית). החוק עשוי לטלטל את תעשיית גיוס העובדים האוטומטית: פלטפורמות יידרשו לשדרוגים ניכרים/תיעוד לשימוש חוקי באיחוד, או שמעסיקים יחזרו לתהליכים יותר אנושיים אם ה-AI לא עומד בדרישות. לכל הפחות, מועמדים יתחילו לראות גילויים כמו "בהליך שלך עשוי להיות שימוש ב-AI" ויוכלו לדרוש הסברים, כחלק מתרבות השקיפות. החזון: הוגנות ואחריות בגיוס עובדים: ה-AI אינו שומר סף אנונימי – אלא כלי בפיקוח. האתגר למחלקות משאבי אנוש הוא להוסיף בדיקות ציות מבלי להכביד יתר על המידה על התהליך. גם כאן עשויים לעזור ארגזי החול: סטארטאפ HR יוכל לבדוק כלי AI בחול רגולטורי עם הפידבק הנדרש לפני פריסה רחבה.

במגזרים נוספים שלא פורטו ישירות בחוק – ההשפעה תלויה ביישום. למשל, תשתיות קריטיות (רשתות אנרגיה, ניהול תנועה) המשתמשות ב-AI לאופטימיזציה ייחשבו כ"סיכון גבוה" אם כשל בהן עלול לסכן בטיחות artificialintelligenceact.eu. כך, חברות תשתית ותחבורה יחויבו לאשר את מערכות השליטה שלהן בפני רגולטור. AI בשיווק וברשתות חברתיות (אלגוריתמי פרסום ממוקד או המלצות תוכן) יסווגו בעיקר כסיכון נמוך או בינוני – לא תחת פיקוח מחמיר של חוק ה-AI, אך ייתכנו חוקים רלוונטיים אחרים (DSA ועוד).

אחד התחומים הבולטים הוא מוצרי צריכה ורובוטיקה – אם בינה מלאכותית משתלבת במוצרי צריכה (צעצועים, מכשירי חשמל, כלי רכב), חוקים להגנת בטיחות מוצרים נכנסים לתוקף. לדוגמה, צעצוע מבוסס בינה מלאכותית שמקיים אינטראקציה עם ילדים עלול להיחשב לבעל סיכון גבוה, במיוחד אם הוא עשוי להשפיע על התנהגותם של ילדים באופן מסוכן europarl.europa.eu. התקנה אוסרת במפורש צעצועים המשתמשים ב-AI קולי כדי לעודד התנהגות מזיקה אצל ילדים europarl.europa.eu. לכן חברות צעצועים ומשחקים המשלבות בינה מלאכותית חייבות לנהוג בזהירות לגבי התוכן והפונקציות.

בכלליות, תעשיות הנוגעות לחיים, להזדמנויות או לזכויות של אנשים יעמדו בפני הכללים החדשים המשמעותיים ביותר. סביר שנראה בשווקים אלו שינוי תרבותי לעבר “אתיקה וציות ל-AI” – עם תפקידים כמו קצין ציות AI או בודק אתיקה שיהפכו לנפוצים. ייתכן שבהתחלה תורגש האטה, כאשר מערכות ייבדקו וישופרו, אך בטווח הארוך יתגבר האמון הציבורי בבינה מלאכותית בתחומים אלו. למשל, אם הורים יבטחו שבינה מלאכותית שמעריכה את ילדם מפוקחת כראוי להוגנות, הם יהיו פתוחים יותר לשימוש ב-AI בחינוך.

השפעה על עסקים: חברות קטנות-בינוניות, סטארט-אפים וחברות גלובליות

חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי ישפיע על ארגונים בכל סדר גודל, מסטארט-אפים זריזים ועד לתאגידי טכנולוגיה רב-לאומיים, ובמיוחד על כל מי שמציע מוצרים או שירותים מבוססי AI באירופה. העלויות והחובות הקשורים לעמידה בדרישות לא יהיו זניחים, אך החוק כולל צעדים ויתורים מסוימים כדי לעזור לעסקים קטנים יותר, ולהיותו בעל תחולה חוץ-טריטוריאלית משמעו שגם חברות בינלאומיות מחוץ לאירופה צריכות לשים לב.

עסקים קטנים ובינוניים (SMEs): עסקים קטנים ובינוניים וסטארט-אפים הם לעיתים קרובות החדשנים העיקריים ב-AI – למעשה על פי הערכות כ-75% מהחדשנות בבינה מלאכותית מגיעה מסטארט-אפים seniorexecutive.com. האיחוד האירופי היה מודע לחשש שלא למחוץ שחקנים אלו תחת נטל הציות, ולכן החוק כולל הוראות מיוחדות לעסקים קטנים. למשל, הקנסות על עבירות מדורגים להיות נמוכים יותר עבור SMEs במונחים מוחלטים orrick.com, כדי למנוע ענישה הרסנית. בנוסף, החוק מחייב שיינתנו רגולאטוריים “Sandboxes” בחינם ובגישה מועדפת ל-SMEs thebarristergroup.co.uk. אותם “Sandboxes” (שיפעלו עד 2026 בכל מדינה) יאפשרו לסטארט-אפים לבדוק מערכות AI תחת פיקוח ולקבל משוב לגבי עמידה בדרישות – ללא חשש מעונשים בשלב הניסוי. זהו צ'אנס לאב טיפוס יחד עם הרגולטור, מה שהופך את הציות לפחות מכשול ויותר תהליך משותף.

בנוסף, הנציבות האירופית השיקה “אמנה לבינה מלאכותית” ותכניות סיוע נוספות לצד החוק digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. האמנה היא תכנית התנדבותית המזמינה חברות להתחייב לעמידה מוקדמת בדרישות ולשתף בפתרונות מיטביים, במטרה לסייע בעיקר לשחקנים שאינם “Big Tech” להיערך. החוק גם מחייב את משרד הבינה המלאכותית להעניק הכוונה, טפסים ומשאבים ל-SMEs artificialintelligenceact.eu. ייתכן שנראה דוגמות לתכניות ניהול סיכונים או רשימות מסמכים – כלים שאפשר ליישם בסטארט-אפ של עשרה עובדים מבלי להצטרך לשכור צוות משפטי שלם.

למרות התמיכה הזו, הרבה סטארט-אפים עדיין מודאגים מנטל הציות. הדרישות (שהוזכרו קודם) כמו מערכות ניהול איכות או בדיקות התאמה, עלולות להרתיע חברת סטארט-אפ עם צוות מצומצם. יש חשש כי החדשנות תואט או תוסט גאוגרפית: אם יהיה קשה מדי להשיק מוצר AI באירופה, סטארט-אפ עשוי לבחור בהשקה ראשונית בארה”ב, או שמשקיעים יעדיפו אזורים עם רגולציה קלה יותר seniorexecutive.com seniorexecutive.com. כפי שניסח זאת מנכ”ל טכנולוגי, כללים ברורים מעניקים ביטחון – אך כללים מחמירים מדי “עלולים לדחוף מחקר חשוב ומוצלח החוצה.” seniorexecutive.com. מייסדי סטארט-אפ מסוימים סבורים שהחוק רחב ומכביד מדי, וחוששים שחברות בשלב מוקדם יתקשו לעמוד בעלות הציות ויבחרו להעביר פעילות מחוץ לאיחוד seniorexecutive.com.

כדי להקל, רגולטורים באירופה מאותתים כי יפעלו ליצירת סטנדרטים ונהלים לציות יעיל ומצומצם ככל האפשר. לדוג', יפותחו מודולי הערכת התאמה סטנדרטיים להם ספק קטן יוכל להיצמד, או שירותי הסמכה שיחלקו עלויות בין מספר SMEs. רעיון נוסף הוא “מענקי ציות” – סיוע תקציבי לחברות כיסוי עלויות העמידה בכללים seniorexecutive.com. אם תיווצר תמיכה כזו (ברמה האירופית או המדינית), הנטל יופחת משמעותית.

כך או כך, SMEs צריכים להתחיל במיפוי מערכות ה-AI שלהם לקטגוריות הסיכון ולתעדף את אלו שנחשבות בסיכון גבוה. רבים מהסטארט-אפים יגלו שמוצריהם מוגדרים כסיכון מינימלי או מוגבל, ועל כן רק יידרשו להוסיף גילוי פה ושם – ולא לפתח תוכנית ציות מלאה. עבור אלו בתחום הסיכון הגבוה (כמו סטארט-אפ בתחום רפואה או כלי AI למשאבי אנוש), חשוב להתחבר מוקדם עם רגולטורים (“Sandboxes” או התייעצויות). החוק במפורש מדגיש “גישה תומכת חדשנות” ביישומו – כלומר על הרגולטורים להתחשב בצרכי השחקנים הקטנים ולא להפעיל גישה עונשית אחידה, בעיקר בשלב הראשוני seniorexecutive.com. סביר להניח שבפועל תהיה מעין תקופת חסד, שבה חברות שמשקיעות מאמץ כן לעמוד בדרישות – יקבלו הכוונה במקום קנס מידי.

חברות גלובליות ולא-אירופיות: בדומה ל-GDPR, לחוק הבינה המלאכותית תחולה חוץ-טריטוריאלית. אם מערכת AI נמכרת בשוק האירופי או שתוצרה משמש באיחוד, הכללים יכולים לחול – בלי קשר למיקומו של הספק artificialintelligenceact.eu. משמעות הדבר שחברות אמריקאיות, אסייתיות ואחרות חייבות להתייחס לחוק אם יש להן לקוחות או משתמשים באירופה. כך למשל חברה בעמק הסיליקון שמוכרת כלי בינה מלאכותית לגיוס עובדים ללקוחות אירופיים, תידרש לוודא שהכלי עומד בדרישות האירופיות (אחרת הלקוחות לא יוכלו להשתמש בו כחוק).

בתאגידי טכנולוגיה גלובליים (גוגל, מיקרוסופט, אופן-איי ועוד), החוק מתחיל כבר עתה להשפיע על ההתנהלות. עוד לפני האישור, חברות החלו להציע יותר שקיפות או שליטה במוצרי ה-AI שלהן לקראת הרגולציה. לדוג', מפתחי AI גנרטיבי משיקים כלים לסימון פלט שמקורו בבינה מלאכותית, וכמה חברות כבר פרסמו מידע על מאגרי האימון של המודלים או על המגבלות תחת לחץ הרגולטור האירופי. אפילו נטען שבמידה ויעמדו בדרישות החוק האירופי, הדבר יהפוך ליתרון תחרותי או לתו איכות – בדומה לתווית “תואם GDPR” הנתפסת כמקדמת פרטיות, ניתן יהיה לתייג מוצרי AI תואמי EU כאמינים יותר בעיני העולם.

יחד עם זאת, חברות גלובליות צריכות לאזן בין כמה משטרים רגולטוריים. ייתכן שהחוק האירופי לא יתאים באופן מלא לדרישות שצפויות לצאת בארה”ב. חלק מהמדינות או גופים פדרליים בארה"ב יחייבו דיווחים שונים או אף סותרים. לפיכך, חברות בינלאומיות רבות ייטו לאמץ את הכללים המחמירים ביותר (בדר”כ את האירופיים) כסטנדרט גלובלי – כפי שקרה עם GDPR, כשהעניקו זכויות הללו לכל משתמשי העולם. ייתכן שנראה ספקי AI מאמצים תהליכי שקיפות אירופיים (למשל, סימון תכנים אוטומטיים) לכל הלקוחות – לשם אחידות. כך החוק עשוי לייצא את נורמות “בינה מלאכותית אמינה” האירופיות אל שווקים נוספים אם החברות הגדולות יישמו את השינויים בכלל מוצריהן.

עם זאת, קיימת סכנה של פיצול ורגולציה מגוונת: אם אזורים אחרים בעולם ייבחרו בדרך שונה, חברות גלובליות עלולות להידרש לפתח גרסאות AI או תכונות ייעודיות לכל שוק. למשל, אפליקציית AI עשויה להפעיל "מצב אירופה" מיוחד עם הגנות מוגברות. לאורך זמן הדבר אינו יעיל, ולכן צפוי לחץ הולך וגובר לתיאום רגולטורי בינלאומי (על כך בחלק הבא).

מבחינת אסטרטגיה ארגונית, סביר שתאגידים גדולים יקימו צוותי ציות AI ייעודיים (אם לא עשו זאת כבר) כדי לבדוק ולעקוב אחר התאמת מערכותיהם לחוק. ייתכן אף שיקום שוק חדש של חברות ביקורת ואישור מערכות AI חיצוניות – דומה לשוק ביקורות הסייבר – שממנו חברות גדולות ובינוניות יחסית ירכשו אישורים כדי להבטיח עמידה בדרישות עוד לפני שהרגולטור הרשמי מגיע.

השלכה נוספת היא על השקעות: גם משקיעי הון סיכון וגם רוכשי אנטרפרייז יבצעו בדיקות נאותות לגבי עמידה בחוק ה-AI. יזמים עלולים להישאל על ידי משקיעים: "האם סיימתם הערכת סיכונים חוק ה-AI? האם אתם נמצאים בחממה רגולטורית או שיש לכם תוכנית לסימון CE אם נדרש?" – בדומה לאופן שבו עמידה בתקנות פרטיות הפכה לפריט חובה בתהליך גיוס הון אחרי ה-GDPR. חברות שיוכלו להוכיח עמידה בדרישות, ייתכן שיהיה להן קל יותר לקבל שותפויות ומכירות באירופה, ואילו אלו שלא – עלולות להיחשב השקעות מסוכנות יותר.

לסיכום, עבור עסקים קטנים ובינוניים וסטארט-אפים, החוק הוא חרב פיפיות – הוא מביא בהירות ואולי יתרון תחרותי לפתרונות "AI אחראי", אך הוא גם מעלה את הרף להשתתפות בשווקים מסוימים. עבור חברות גלובליות, החוק עלול להפוך לתקן עולמי דה פקטו לניהול AI (בדומה למה שעשה ה-GDPR לפרטיות מידע), וחברות ייאלצו לשלב את הדרישות הללו במחזורי הפיתוח שלהן ל-AI. האיחוד האירופי מקווה שתקנה תיצור אמון שיגביר בפועל את אימוץ ה-AI – עסקים וצרכנים עשויים להרגיש יותר בנוח להשתמש ב-AI כשהם יודעים שהוא מוסדר. אך זה נכון רק אם עמידה בתקנות היא ברת השגה; אחרת, החדשנות עלולה לעבור לסביבות פחות מפוקחות.

השלכות על חדשנות, השקעות AI, ותיאום בינלאומי

חוק ה-AI האירופי עורר דיון נרחב על ההשפעה הרחבה שלו על תחום ה-AI – האם יעכב חדשנות או יעודד אותה? כיצד ישפיע על רגולציית AI גלובלית? הנה כמה מההשפעות המרכזיות הצפויות:

חדשנות: מעצור או מאיץ? המבקרים טוענים שהדרישות המחמירות של החוק, במיוחד עבור AI בסיכון גבוה, עשויות להאט את החדשנות הניסיונית, במיוחד בסטארט-אפים שמובילים חלק רב מהפיתוח החדשני seniorexecutive.com. משימות עמידה ברגולציה (תיעוד, הערכות וכו') עלולות להאריך את מחזורי הפיתוח ולהסיט משאבים ממו"פ טהור. למשל, צוות מחקר AI עלול להידרש להקדיש חודשים נוספים לאימות נתונים וכתיבת דו"חות עמידה לפני השקת מוצר. יש חשש ל“בריחת חדשנות” שבה כישרונות מובילים או חברות יעבירו את בסיסן לאזורים עם פחות מגבלות רגולטוריות seniorexecutive.com. אם אירופה תיתפס כמקום בעייתי מדי לפיתוח, פריצת הדרך הבאה ב-AI עלולה להיבנות בארה"ב או אסיה, ואז להסתגל לאירופה (או לא להיכנס אליה כלל).

כבר ראינו שירותי AI מסוימים (במיוחד אפליקציות דור יוצר) שחוסמות משתמשים מהאיחוד האירופי או דוחות השקות באירופה citing אי ודאות רגולטורית. בטווח הארוך, אם החוק ייתפס כמכביד מדי, אירופה עלולה למצוא את עצמה מפגרת אחרי מרחבים משוחררי רגולציה מבחינת הטמעת AI.

מן הצד השני, קולות רבים בתעשייה סבורים כי כללים ברורים יכולים דווקא לעודד חדשנות על ידי צמצום אי-ודאות seniorexecutive.com. החוק יוצר סביבה צפויה – החברות מכירות את ה"חוקים בכביש" ויכולות לחדש בביטחון, מתוך ידיעה שאם יעמדו בדרישות לא ייאסר השימוש בטכנולוגיה שלהן בעתיד או יקומו מחאות ציבוריות. יתרון המוזכר תדיר הוא שהחוק יגביר את אמון הציבור ב-AI, שלב מפתח באימוץ טכנולוגיות. אם אזרחים סומכים ש-AI באירופה נבדק לבטיחות והוגנות, הם עשויים לאמץ פתרונות כאלה ביתר קלות, ולפתוח שווקים חדשים. גם עסקים עשויים להיות פתוחים יותר להשקעות בפרויקטי AI כשיש להם מסגרת לתפקוד תקין, במקום לחשוש מ"מערב פרוע" שעלול להסתיים בשערוריות או תביעות.

במהות, החוק מנסה לאזן בין חיכוך (בקרה, אחריות) לבין חדשנות בת קיימא ארוכת טווח ולא חדשנות חסרת רסן מיידית. הכנסת "חממות רגולטוריות" והתמקדות ב-SME מראות שהאיחוד מודע לכך שיותר מידי חיכוך = אובדן חדשנות, וכי הוא מנסה למזער זאת.

קיימת גם הטענה שחדשנות אתית ב-AI עשויה להפוך ליתרון תחרותי. חברות אירופיות עשויות להתמחות ב-AI שקוף וממוקד-אדם, תוך שמירה על יתרון כשהביקוש ל-AI אחראי יגדל. כבר כיום כלים לאתיקה ועמידה ברגולציה ב-AI – מתוכנות לאיתור הטיה ועד פלטפורמות תיעוד מודלים – מהווים מגזר צומח, בין היתר בזכות רגולציות צפויות מסוג זה.

השקעות AI: בטווח המיידי, עלויות הציות הן "מס" חדש על פיתוח AI, מה שעשוי לגרום למשקיעים להיות זהירים יותר או להקצות משאבים לצורכי רגולציה. חלק מקרנות הון סיכון והון פרטי עלולות להתרחק מסטארט-אפים הפועלים בתחומים רגולטוריים במיוחד, אלא אם יש להם תוכנית עמידה מובהקת (או אם הפוטנציאל העסקי גובר על העלות). לעומת זאת, ייתכן שנראה גידול בהשקעות באזורים מסוימים:

RegTech ל-AI: חברות שמסייעות בעמידה בדרישות החוק (כגון שירותי ביקורת AI, אוטומציית תיעוד, כלים לניטור מודלים) עשויות לראות פריחה בהשקעות ככל שיידרשו יותר מוצרים מסוג זה.
הבטחת איכות ותקנים ב-AI: ייתכן מימון לפרויקטים שמסוגלים לעמוד בדרישות רגולציה ואף לחרוג מהן. לדוג' מודל AI שהוכח כניתן להסבר והוגן עשוי למשוך לקוחות ומשקיעים שיראו בו "עמידה גלומה בתכנון".

האיחוד האירופי עצמו מזרים השקעות למחקר ופיתוח AI בהלימה לאמון הציבור. דרך תוכניות כמו Horizon Europe ותוכנית Digital Europe, מוקצות קרנות לפרויקטים המדגישים שקיפות, חוסן וערכים אירופיים. כך מנותב מימון ציבורי לחדשנות – אך בכיוונים מונחים ומבוקרים.

תוצאה אפשרית היא שנישות מסוימות ב-AI ישגשגו באירופה (אלה שמתיישבות בקלות עם הכללים, כמו AI רפואי המוכיח יתרונות בטיחות), ואחרות יפגרו (למשל AI למודרציה של תוכן ברשתות חברתיות, אם ייחשבו מורכבים מדי לציות או מסוכנים מדי – רק לשם הדוגמה). ייתכן שנראה תזוזה מ-AI ישיר לצרכן אל AI לעסקים (B2B) – AI לצרכן חשוף לפיקוח גדול יותר, במיוחד אם הוא משפיע על התנהגות, בעוד AI ארגוני פנימי נוח יותר לציות.

תיאום גלובלי או פיצול: בזירה הבינלאומית, חוק ה-AI האירופי ניצב במרכז תשומת הלב. בהחלט יתכן שיתפוס תפקיד של תבנית שמדינות דמוקרטיות אחרות יאמצו. כבר כיום, ברזיל אישרה הצעת חוק עם מודל ריסק דומה לאיחוד cimplifi.com, ומדינות כגון קנדה חוקקו חוקים משלהן (חוק AIDA) עם דגש על AI עתיר השפעה ומיתון סיכון cimplifi.com. ניסיונות אלו מושפעים מהגישה האירופית. אם מדינות רבות יאמצו מסגרות דומות, תיווצר התכנסות – מצב רצוי לחברות AI כיוון שזה מצמצם שונות רגולטורית ומקל עמידה.

אך לא כולם צועדים בדיוק באותה הדרך. הממלכה המאוחדת בחרה בגישה מתונה ומבוססת עקרונות, ומעדיפה להנחות מגזרים ספציפיים עם רגולטורים מקצועיים ולא לחוקק חוק ממוקד אחד cimplifi.com. בריטניה מדגישה עידוד חדשנות והבהירה שאינה מעוניינת לעקב טכנולוגיה מתפתחת ברגולציה עודפת. ייתכן שתחוקק חוק AI בעתיד, אך הוא צפוי להיות גמיש יותר מהאיחוד. יפן ואחרות גם מאותתות על גישה מרוככת, עם דגש על עקרונות אתיים והסדרה וולונטרית במקום כללים מחייבים.

בארצות הברית, אין כיום חוק פדרלי דומה לזה האירופי. במקום זאת, פורסם מסמך עקרונות לא מחייב – החלטת זכויות AI, שמדגישה ערכים כמו בטיחות, אי הפליה, פרטיות נתונים, שקיפות, ואלטרנטיבות אנושיות weforum.org, אך זהו מסמך מדיניות ולא חוק שניתן לאכוף. בארה"ב צפויים רגולציות מגזריות (למשל, ה-FDA עבור AI במכשור רפואי, רגולטורים פיננסיים עבור AI בבנקאות) ושימוש בחוקים קיימים להתמודדות עם הפליה/אחריות. בסוף 2023 וב-2024 גברה הפעילות – ממשל ביידן פרסם צו נשיאותי בנושא AI (אוקטובר 2023) שמחייב בין השאר מדווחי בטיחות על מודלים מתקדמים במיוחד, ומטפל ב-AI בתחומים כמו ביו-ביטחון וזכויות אזרח. אך מדובר בפעולה ביצועית, לא בחקיקה. במקביל, הקונגרס מקיים דיונים ומנסח הצעות חוק, אך עדיין לא עבר אף חוק נכון לאמצע 2025. התסריט הסביר לארה"ב הוא טלאי רגולטורי: חלק מהמדינות מחוקקות בעצמן (למשל שקיפות ב-deepfakes או כלים לגיוס עם AI), וסוכנויות פדרליות פועלות מכוח חוקים קיימים (ה-FTC נגד הטעיה באוטומציה, EEOC נגד הפליה בגיוס עם AI וכו'), ולא בחוק מאוחד.

המשמעות – לפחות בטווח הקצר – שחברות מתמודדות עם נוף רגולטורי מפוצל: משטר נוקשה באיחוד האירופי, משטר משוחרר (אך משתנה) בארה"ב, ודגמים שונים במקומות אחרים. ניתוח במדיה Senior Executive חזה שארה"ב תישאר בגישה סקטוריאלית כדי לשמר יתרון תחרותי, בעוד סין תחמיר פיקוח, ומדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה יעדיפו עקרונות גמישים seniorexecutive.com. מצב זה עלול להקשות – חברות יידרשו להתאים מערכות AI לכל שוק, מה שיקר ומסורבל, ועלול לעכב פריסה גלובלית שכן יש לוודא עמידה בכל מערכת רגולציה בנפרד.

מן הצד החיובי, קיימות מאמצים פעילים לתאום בינלאומי: האיחוד האירופי וארה"ב, באמצעות מועצת הסחר והטכנולוגיה שלהם, הקימו קבוצת עבודה על בינה מלאכותית במטרה למצוא בסיס משותף (הם עובדים, למשל, על מונחי בינה מלאכותית ותקנים). מדינות הG7 השיקו את תהליך הבינה המלאכותית של הירושימה באמצע 2023 כדי לדון בממשל גלובלי של בינה מלאכותית, ורעיון אחד שהועלה היה לפתח קוד התנהגות לחברות בינה מלאכותית ברמה הבינלאומית. ארגונים כמו OECD ו-אונסק"ו קבעו עקרונות לבינה מלאכותית שעליהם חתמו מדינות רבות (כולל ארה"ב, האיחוד האירופי, ובמקרה של OECD אפילו סין) — עקרונות אלו עוסקים בנושאים מוכרים (הוגנות, שקיפות, אחריותיות). התקווה היא שאפשר יהיה להשתמש בהם כקו בסיס להתאמת רגולציות.

בטווח הארוך, יש הסבורים כי עשויה להיות התכנסות סביב עקרונות עיקריים גם אם מנגנוני האכיפה יהיו שונים seniorexecutive.com. לדוגמה, כמעט כולם מסכימים שבינה מלאכותית לא צריכה להיות לא בטוחה או מפלה בצורה בוטה — ייתכן שדרכי האכיפה יהיו שונות, אך התוצאה (בינה מלאכותית בטוחה והוגנת יותר) היא מטרה משותפת. ייתכן שדרך דיאלוגים ואולי הסכמים בינלאומיים נראה אחידות חלקית. ההתחלה המפוצלת עשויה להוביל בסופו של דבר לנורמות אחידות יותר seniorexecutive.com, במיוחד כאשר טכנולוגיית הבינה המלאכותית עצמה הופכת לגלובלית (קשה להגביל את יכולות הבינה המלאכותית בעידן מקושר).

מנהיגות ותחרות בבינה מלאכותית: יש כאן גם היבט גיאופוליטי. האיחוד האירופי ממקם את עצמו כמוביל בממשל אתי של בינה מלאכותית. אם המודל שלו יאומץ עולמית, ייתכן שלאיחוד יהיה יתרון בקביעת תקנים (בדומה לאופן שבו GDPR השפיע על תקנות הגנת מידע בעולם). מצד שני, אם החוק ייתפס כמעכב את תעשיית הבינה המלאכותית האירופית בזמן שאזורים אחרים מתקדמים, האיחוד עלול להיות מואשם ביצירת חסרון תחרותי עצמי. חברות הטכנולוגיה האמריקאיות מובילות כיום בתחומים רבים של בינה מלאכותית, וסין משקיעה בה בצורה מסיבית. ההימור של אירופה הוא שבינה מלאכותית אמינה תגבר על בינה מלאכותית לא מבוקרת בטווח הארוך — אך זה עדיין לא ודאי.

סימנים ראשונים ב-2025 מעידים על עירוב של השניים: חלק מחברות הבינה המלאכותית טוענות כי הכללים של אירופה דוחפים אותן לפתח בקרה פנימית טובה יותר (חיובי), בעוד אחרות השהו שירותים מסוימים באירופה (שלילי). אנו גם רואים חברות בינלאומיות משתפות פעולה עם רגולטורים אירופאים — למשל, מעבדות בינה מלאכותית מובילות קיימו דיונים עם האיחוד בנוגע לאופן יישום טביעת מים לתוכן בינה מלאכותית, ולמעשה החוק כבר משפיע על עיצוב המוצר הגלובלי שלהן.

מנקודת מבט של השקעות ומחקר, ניתן לצפות ליותר מחקר בנושאים כמו הסבריות, הפחתת הטיה ואימות — משום שאלו נדרשים לעמידה בדרישות. האיחוד יממן מחקר רב בתחומים אלו, מה שעשוי להוביל לפריצות דרך שיהפכו את הבינה המלאכותית לבטוחה וניתנת לרגולציה באופן מובנה (למשל, טכניקות חדשות לפרש רשתות נוירונים). אם יהיו פריצות דרך כאלו, כולם ירוויחו — לא רק אירופה.

לסיכום, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד הוא ניסוי רגולטורי נועז שעשוי לקבוע את הרף העולמי לממשל בינה מלאכותית — או, אם יהיה לא מדויק, לבודד את אקוסיסטם הבינה המלאכותית האירופי. קרוב לוודאי שתהיה לו השפעה משמעותית: החדשנות בבינה מלאכותית לא תיעצר, אך היא תותאם לכללי הרגולציה. חברות ומשקיעים מתאימים אסטרטגיות — בונים עמידה בדרישות כחלק ממפת הדרכים למוצר, לוקחים בחשבון את העלויות של פעילות בינה מלאכותית באירופה, וחלקם יפנו לאפליקציות בעלות סיכון נמוך יותר או לשווקים אחרים. בזירה הבינלאומית, אנו בצומת: האם העולם יחזיק באיחוד כמודל (מה שיוביל לתקנים עולמיים אחידים), או שנראה התפצלות, כאשר הבינה המלאכותית תתפתח אחרת תחת תפיסות רגולטוריות שונות? השנים הקרובות, כאשר החוק ייכנס לתוקף ומדינות אחרות יגיבו, יהיו מכריעות.

רגולציית בינה מלאכותית עולמית: חוק האיחוד האירופי מול ארה"ב, סין ואחרים

החוק האירופי לא פועל בוואקום – הוא חלק ממהלך עולמי רחב יותר להתמודד עם אתגרי הבינה המלאכותית. נשווה אותו לדרכי פעולה בארצות הברית ובסין, שתי מעצמות בינה מלאכותית עם פילוסופיות רגולציה שונות מאוד, וגם נציין כמה מקרים נוספים:

ארה"ב (האבטיפוס ל"מגילת זכויות הבינה המלאכותית" ומדיניות מתהווה): עד כה, ארה"ב נקטה גישה פחות מרוכזת, מבוססת עקרונות. באוקטובר 2022 פרסם משרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן את האבטיפוס למגילת זכויות הבינה המלאכותית, הכולל חמישה עקרונות מנחים לעיצוב ושימוש במערכות אוטומטיות weforum.org:

מערכות בטוחות ויעילות — על האמריקאים להיות מוגנים ממערכות בינה מלאכותית לא בטוחות או שאינן פועלות כראוי (למשל, בינה מלאכותית צריכה להיבדק ולהיבחן לוודא שהיא יעילה למטרה שנועדה לה) weforum.org.
הגנה מפני אפליה אלגוריתמית — מערכות בינה מלאכותית לא צריכות להפלות באופן לא הוגן ויש להפעילן באופן שוויוני weforum.org. זה קשור לחוקי זכויות אזרח קיימים; כלומר, בינה מלאכותית לא צריכה לשמש פרצה לאפלייה המוגדרת בלתי חוקית בקבלת החלטה אנושית.
פרטיות מידע — לאזרחים צריכה להיות שליטה על אופן השימוש בנתונים שלהם בבינה מלאכותית והגנה מפני שימוש לרעה weforum.org. זה לא חוק פרטיות חדש אלא חיזוק לכך שבינה מלאכותית לא אמורה להפר פרטיות ויש להשתמש במידע באופן מצומצם.
הודעה והסבר — אזרחים צריכים לדעת מתי משתמשים במערכת בינה מלאכותית ולהבין מדוע התקבלה החלטה שמשפיעה עליהם weforum.org. הדבר דורש שקיפות והסבריות, בדומה לדרישות השקיפות של האיחוד האירופי.
חלופה והתערבות אנושית — יש לאפשר ויתור או התערבות אנושית במקרים המתאימים weforum.org. לדוגמה, אם בינה מלאכותית מסרבת לתת לך משהו חשוב (כמו משכנתא), תוכל לערער בפני אדם או לקבל בדיקה שנייה.

עקרונות אלו דומים ברבים מהיעדים לחוק האירופי (בטיחות, הוגנות, שקיפות, פיקוח אנושי), אך באופן קריטי, מגילת הזכויות אינה חוק — זהו מסמך מדיניות ללא תוקף מחייב weforum.org. היא חלה בעיקר על סוכנויות פדרליות לעת עתה, ומדריכה כיצד על הממשלה לרכוש ולהשתמש בבינה מלאכותית. מצופה שזה ישמש גם מודל לתעשייה, ובאמת חלק מהחברות הביעו תמיכה, אולם הציות מרצון; אין עונשים הנקשרים ישירות למגילת הזכויות.

מעבר לכך, ארה"ב נשענת על חוקים קיימים כדי לטפל בנזקים מובהקים מבינה מלאכותית. לדוגמה, רשות הסחר הפדרלית (FTC) הזהירה חברות שהיא יכולה להטיל עונשים על פרקטיקות לא הוגנות/מטעיות בשימוש בבינה מלאכותית (כגון הצגת יכולות שווא של בינה מלאכותית או שימוש מזיק לצרכנים). נציבות שוויון התעסוקה (EEOC) בוחנת כיצד חוקים נגד אפליה חלים על כלי גיוס מבוססי בינה מלאכותית — לדוגמה, אם בינה מלאכותית מפלה באופן שיטתי מועמדים מבוגרים יותר, זה עשוי להיות עבירה על החוק. כלומר, יש אכיפה בארה"ב — אך בעיקר באמצעות חוקים כלליים ולא ייעודיים לבינה מלאכותית.

עם זאת, המצב משתנה. ב-2023-2024 מתנהלים דיונים משמעותיים בקונגרס על רגולציית בינה מלאכותית, בתגובה לעליה המהירה של יישומי בינה מלאכותית גנרטיבית. הוגשו מספר הצעות חוק (נוגעות בתוויות דיפפֵייק, שקיפות, מסגרת אחריות ועוד), אך אף אחת לא עברה כרגע. יש דיבור על הקמת מכון פדרלי לבטיחות בינה מלאכותית או הענקת סמכויות חדשות לרשויות פיקוח. ככל הנראה יפותחו כללים קונקרטיים יותר, אך באופן ממוקד יותר ולא כחוק רחב בסגנון האירופי. ארה"ב נוטה להחיל רגולציה לפי תחום — למשל, בינה מלאכותית ברפואה חייבת לעמוד בתקנות הFDA, שכבר פרסם הנחיות רלוונטיות. דוגמה נוספת: מכוני הפיקוח הפיננסי (כמו CFPB או OCC) עוקבים אחרי מודלים לאשראי ויכולים לאכוף הוגנות על פי חוקי תחום הפיננסים.

אזור בו ארה"ב נקטה עמדה ממשית הוא בינה מלאכותית הקשורה לביטחון לאומי: צו נשיאותי אחרון מחייב מפתחות מודלים מתקדמים לשתף את תוצאות מבחני הבטיחות שלהם עם הממשלה אם למודלים פוטנציאל להשפעה ביטחונית (למשל, הדמיית חומרים ביולוגיים מסוכנים). זוהי גישה ממוקדת יותר לעומת האיחוד, שבו אין החרגה מובהקת בתחום הביטחון הלאומי מעבר לשימושי אכיפת חוק.

לסיכום, הגישה האמריקאית כיום היא מינימלית ומבוססת עקרונות, עם דגש על עידוד חדשנות והתבססות על חוקים קיימים. חברות מעודדות (אך לא מחויבות בשלב זה) לפעול על פי עקרונות אתיים. הניגוד לאירופה הוא שבאיחוד זהו חוק מחייב עם ביקורות וקנסות, ואילו בארה"ב הכללים בגדר המלצה ואכיפה נושענת על השוק ועל חוקי יסוד ותיקים. האם בעתיד ארה"ב תתכנס לגישה אירופית ותאמץ חקיקה ייעודית משלה — זו שאלה מפתח. ישנם קולות הקוראים להגביר רגולציה לבניית אמון ותחרותיות, אך גם התנגדות גדולה רגולטורית שעלולה לפגוע בענף הטכנולוגיה. ייתכן שיימצא איזון: למשל, לחייב שקיפות במערכות קריטיות או להסמיך בינה מלאכותית בשימושים רגישים — אך לאחוז במבנה מסווג או כוללני בסגנון האיחוד.

התקנות והתקנים של סין בנוגע לבינה מלאכותית: לסין יש מערכת פוליטית שונה מאוד, וממשל הבינה המלאכותית שלה משקף את סדרי העדיפויות שלה: יציבות חברתית, שליטה במידע והובלה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית. סין מרחיבה במהירות את המסגרת הרגולטורית שלה בגישה מחמירה במיוחד לגבי תוכן ושימוש, והיא מיושמת לעיתים קרובות באמצעות כללים אדמיניסטרטיביים.

המרכיבים המרכזיים בגישה הסינית כוללים:

בדיקה וצנזורה מחייבות של תכני בינה מלאכותית: באוגוסט 2023, סין יישמה את הצעדים הזמניים לשירותי בינה מלאכותית יוצרת cimplifi.com. הכללים האלו מחייבים שכל שירות בינה מלאכותית יוצר שמוצע לציבור (כמו צ'אט-בוטים או מחוללי תמונות) יבטיח שהתוכן בהתאם לערכי הליבה הסוציאליסטיים ולחוק, וכן אמיתי. הספקים חייבים לסנן באופן יזום תוכן אסור (כל דבר שיכול להיחשב כתת-רסני, מגונה או בלתי חוקי אחר לפי משטר הצנזורה הסיני). המשמעות היא שחברות בינה מלאכותית סיניות משלבות יכולות מתקדמות של בקרה על תוכן. הכללים גם מחייבים תיוג של תוכן שנוצר בידי בינה מלאכותית כאשר יש חשש לבלבול בציבור לגבי מה אמיתי cimplifi.com. כך שמדובר בדרישה דומה יחסית לאירופה בנוגע לתווית לדיפפייקים, אך בסין זה ממוסגר ככלי למניעת דיסאינפורמציה שעלולה לפגוע בסדר החברתי.
רישום אלגוריתמים: עוד לפני התקנות הספציפיות על בינה יוצרת, לסין היו תקנות לאלגוריתמים של המלצה (בתוקף מתחילת 2022). חברות נאלצו לרשום את האלגוריתמים מול רשות הסייבר של סין (CAC) ולספק מידע על אופן פעולתם. המאגר המרכזי הזה מיועד לבקרה – הרשויות רוצות לדעת איזה אלגוריתמים נמצאים בשימוש, בעיקר כאלה שמשפיעים על דעת הקהל (למשל, אלגוריתמים של פיד חדשות).
אימות זהות אמיתית ושליטה במידע: הרגולציה הסינית מחייבת לרוב את המשתמשים להירשם עם זהות אמיתית (כדי למנוע שימוש לרעה ולאפשר לאתר מי יצר איזה תוכן). הנתונים שמשמשים לאימון הבינה, בעיקר כאלה שכוללים מידע אישי, כפופים לחוקי הגנת המידע החדשים בסין. לכן חברות בינה מלאכותית סיניות צריכות גם להבטיח גישה ממשלתית לפי הצורך (הממשלה יכולה לדרוש גישה לנתונים ואלגוריתמים מטעמי ביטחון).
הערכות סיכון ואבטחה: בשנים 2024–2025, גוף התקינה הסיני (NISSTC) פרסם הנחיות טיוטה לאבטחת בינה מלאכותית יוצרת cimplifi.com. הן כוללות אמצעים טכניים לטיפול בנתוני אימון, אבטחת מודלים ועוד – בהתאם להתמקדות השלטון במניעת ניצול לרעה והפקה של תכנים אסורים. במרץ 2025 CAC פרסמה את התקנות לניהול תיוג תוכן שנוצר בידי בינה מלאכותית (כאמור), שמחייבות החל מספטמבר 2025 כל תוכן בינה מלאכותית להיות מסומן בבירור cimplifi.com. זה חלק מדרישה דומה לאירופה, אך המוטיבציה הסינית נוגעת גם בשליטה בדיסאינפורמציה.
מסגרות אתיות רחבות: סין פרסמה גם עקרונות מנחים ברמה גבוהה – לדוג' ב-2021 משרד המדע והטכנולוגיה הסיני הוציא קווים אתיים לבינה מלאכותית שמדגישים מרכזיות האדם ושליטה במערכות. ב-2022 ועדת ממשל הבינה מלאכותית הלאומית (שהיא רב-מגזרית) פרסמה מסמך עקרונות ממשל בינה מלאכותית עם דגש על הרמוניה, הוגנות ושקיפות. וב-2023 פורסם מסגרת לניהול בטיחות בינה מלאכותית שנמצאת בתיאום עם יוזמת הבינה הגלובלית של סין, וכוללת בין השאר גישה ממוקדת באדם וסיווגי סיכון cimplifi.com. מדובר בעקרונות המזכירים את OECD או האיחוד האירופי, וסין רוצה להצטייר כמקדמת "בינה מלאכותית אחראית" – אם כי בהקשרים הייחודיים לה (למשל, הוגנות במשמעות הסינית גם זהירות מטיוב דעות נגד שלטון או מיעוטים, לצד שמירה על אחדות לאומית).
שימוש חוקי (או לרעה) קפדניים לאכיפת חוק: בזמן שבאיחוד האירופי יש איסורים על אפליקציות ביומטריות בזמן אמת, סין היא מהמובילות בשימוש בבינה מלאכותית למעקב (זיהוי פנים במרחב הציבורי, פיקוח בערים חכמות וכו'). יש תקנות שמגבילות לכאורה את המשטרה, אך בפועל למדינה שיקול דעת רחב. מערכת קרדיט חברתי קיימת באופק ראשוני (בעיקר לאשראי פיננסי ורישומי בתי משפט), לא כמו הדימוי הבדיוני, והאיחוד האירופי אוסר במפורש את מודל ה"ציון החברתי".

למעשה, הרגולציה הסינית קפדנית בשליטה בתוכן והנחיות אתיות – אך מיושמת מלמעלה למטה. אם חוק האיחוד האירופי עוסק בהעצמת הפרט ויצירת אחריותיות פרוצדורלית, הגישה הסינית עוסקת בשליטה על הספקים ובהבטחת אי-ערעור על יעדי המדינה. לעסקים, עמידה ברגולציה בסין משמעותה עבודה צמודה עם הרשויות, בניית מסננים ודיווח, והתאמה ליעדים הלאומיים (לדוג' פיתוח כלכלי – לא אופוזיציוני).

אפשר לומר שהמשטר הסיני "קפדני, אך שונה": הוא לא מדגיש שקיפות ציבורית (האזרח הממוצע לא בהכרח יקבל הסבר להחלטה של בינה מלאכותית), אבל מדגיש יכולת למעקב ולאיתור ממשלתי של מערכות בינה מלאכותית. הוא גם אוסר במפורש שימושים שמקובלים במערב באופן מסוים (כמו תעמולה פוליטית מסוימת).

חברות בינה מלאכותית סיניות, כמו ביידו או עליבאבא, נאלצו למשוך לאחור או לאמן מחדש מודלים שיצרו תכנים פוליטיים רגישים. פיתוח מודלי בינה גדולים בסין מושפע עמוקות מהתקנות – סינון מוקדם של נתוני אימון מפני תכנים טאבו וכיול מודלים להימנע מנושאים מסוימים.

מעניין לציין שחלק מהדרישות בסין (למשל תיוג דיפ-פייקים) חופפות לדרישות האיחוד האירופי, אם כי ממניעים מעט שונים. הדבר מלמד עלפוטנציאל להתלכדות תקינה טכנית בינלאומית – תיוג מדיה שנוצרה בבינה מלאכותית עשוי להפוך לנורמה עולמית, גם כאשר המניעים שונים (האיחוד: מניעת הונאה; סין: זאת וגם שליטה על המידע).

מדינות נוספות: מעבר לשלוש האמורות, ראויות לאזכור:

קנדה: כפי שצוין, קנדה הציעה את חוק הבינה המלאכותית והמידע (AIDA) כחלק מהצעת חוק C-27 cimplifi.com. החוק יועד למערכות בינה מלאכותית "בעלת השפעה גבוהה" בדרישה לבדיקות השפעה ואיסורים מסוימים. עם זאת, ההצעה נתקעה (נכון לתחילת 2025 לא עברה וה"מתה" בפרלמנט cimplifi.com). ייתכן שהקנדים יחזרו אליה מאוחר יותר. לעת עתה, קנדה פועלת לפי עקרונות גופים כמו OECD.
הממלכה המאוחדת (בריטניה): בריטניה, בשונה מהאיחוד האירופי, פרסמה ספר לבן על רגולציית בינה מלאכותית (מרץ 2023) עם דגש על חדשנות וכללים מינימליים. התוכנית בבריטניה היא לתת לרגולטורים קיימים (גוף הבריאות והבטיחות, רשות הפיקוח הפיננסי ועוד) לגבש הוראות מגזריות לפי עקרונות משותפים (בטיחות, שקיפות, הוגנות, אחריותיות, אפשרות לערעור) cimplifi.com. הם החליטו לא לחוקק מיד חוק בינה. בריטניה עוקבת אחרי השפעת החוק האירופי ושוקלת לאמץ לו חלקים, אך רוצה גמישות כדי למשוך עסקים בתחום. בריטניה גם אירחה פסגת בטיחות בינה מלאכותית (נוב' 2023) למיצוב בינלאומי. ייתכן שהגישה תרכך בהמשך אם יהוּדוּן סיכונים בפועל.
אירופה הרחבה: מועצת אירופה (גוף שחורג מתחומי האיחוד) מגבשת אמנה בינלאומית על אתיקה וזכויות אדם בבינה מלאכותית – עדיין בדיונים, אך אם תאושר, תחייב עקרונות דומים לאירופיים במדינות גם מחוץ לאיחוד.
הודו, אוסטרליה ועוד: רבות מהמדינות פרסמו קווים אתיים לבינה מלאכותית. הודו, למשל, נוקטת כרגע בגישה של מסגרת עקרונית עם דגש על פיתוח ולא על רגולציה נוקשה; מתמקדת בבניית יכולות ובהנחיות מגזריות מסוימות. אוסטרליה מפתחת מסגרות מבוססות סיכון, אך כנראה טרם תחוקק חוק קשיח בקרוב. המגמה הרוחבית: הכרה עולמית בצורך ברגולציית בינה מלאכותית, אך הדגש בין חקיקה מחייבת להנחיות רכות משתנה בין מדינות.
פורומים בינלאומיים: המלצת אונסק"ו לאתיקה בבינה מלאכותית (2021) אומצה על-ידי כ-200 מדינות, עוסקת בעקרונות כמו מידתיות, בטיחות, הוגנות ועוד. המסמך לא מחייב, אך משקף קונצנזוס עולמי לגבי ערכים. גם עקרונות OECD (2019) אומצו על-ידי רוב העולם והיווה בסיס ל-G20. ההלימה הגדולה לעקרונות האיחוד האירופי קיימת; האתגר הוא יישום דומה בפועל ברחבי מדינות.

הפורום הכלכלי העולמי וגופים דומים גם מקיימים דיאלוגים בנושא. כפי שצוין במאמר ה-WEF, לא ברור אם אנו חוזים ב"דרכים מתפצלות" (כאשר ארה"ב, סין ואירופה צועדות בנתיבי רגולציה מובהקים ונפרדים) או ב"אפקט דומינו" שבו המהלך האירופי מוביל אחרים ללכת בעקבותיו weforum.org seniorexecutive.com. יש עדויות לשני התסריטים: לאיחוד ברור הייתה השפעה על ברזיל וקנדה; ארה"ב מגלה אולי מתינות בגלל הלחץ האירופי (לדוג', דיונים על שקיפות בעקבות המהלך האירופי); סין מתיישרת טכנית עם חלק מהסטנדרטים אך לא עם הדגש על דמוקרטיזציה.

לסיכום, השוואה פשוטה יכולה להיות:

האיחוד האירופי: רגולציה מקיפה, מחייבת מבחינה חוקית על פני מגזרים, מבוססת על סיכונים; מתמקדת בזכויות יסוד, עם אכיפה נוקשה (קנסות, גופי פיקוח).
ארה"ב: אין חוק אחד (נכון ל-2025); מתבססים על עקרונות רחבים (מגילת הזכויות של הבינה המלאכותית) ואכיפה מגזרית; דגש על חדשנות ומסגרות זכויות קיימות; בשלב זה יותר רגולציה עצמית של התעשייה.
סין: כללים ממשלתיים מפורטים לשליטה בתוצרי ובשימושי בינה מלאכותית; דגש על ביטחון, צנזורה ופיקוח ממשלתי; חובת עמידה בנורמות אתיות שקובע השלטון; אכיפה דרך סוכנויות ממשלתיות עם עונשים חמורים (כולל פליליים במקרה של הפרת כללי המדינה).

למרות ההבדלים, כל השלוש מזהות בעיות כמו הטיה, בטיחות ושקיפות – הן פשוט נותנות עדיפות ואוכפות אותן בדרכים שונות. עבור חברה גלובלית, המשמעות היא ניווט בין שלושה משטרים: עמידה בדרישות הפרוצדורליות של האיחוד האירופי, הקפדה על הנחיות ארה"ב וכללים מדינתיים מתהווים, וכן יישום כללי התוכן והחובה לרישום סיניים אם פועלים שם. זהו אתגר לא פשוט, ויהיה לחץ בזירות בינ"ל להפחית את הנטל באמצעות יישור מסוים (למשל, פיתוח תקנים טכניים משותפים לניהול סיכוני בינה מלאכותית שירצו רגולטורים במספר תחומי שיפוט).

סימן חיובי: שיתוף פעולה בתקני בינה מלאכותית (למשל תקנים טכניים ISO/IEC או גופים דומים) עשוי לאפשר לחברה לפתח בינה מלאכותית בהתאם למפרט אחד שיהיה מקובל ברבים. חוק האיחוד האירופי אף מציין שעמידה בתקנים האירופיים האחידים (כשהם ייווצרו לבינה מלאכותית) תיצור חזקה לעמידה בדרישות artificialintelligenceact.eu. אם תקנים אלו יתאימו גם לגלובליים, חברה תוכל "לבנות פעם אחת – ולהתאים כלל-עולמית".

לבסוף, במבט לעתיד, ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית תמשיך להתפתח (למשל GPT-5 או מערכות בינה מלאכותית אוטונומיות יותר), גם הרגולציה תשתנה. חוק האיחוד האירופי כולל מנגנוני ביקורת לעדכון שוטף. ארה"ב או מדינות אחרות עשויות לחוקק חוקים חדשים בעקבות אירועי בינה מלאכותית משמעותיים (בדומה לחוקי פרטיות חזקים יותר אחרי פרצות מידע). ייתכן שיידרש יישור קו בינלאומי – למשל אם בינה מלאכותית תגרום להשפעות חוצות גבולות (כמו משבר פיננסי שנגרם בידי בינה מלאכותית), יהיה שיתוף פעולה גלובלי להתמודדות עם זה.

לעת עתה, כל ארגון שרוצה “להקדים את כולם” בבינה מלאכותית צריך לעקוב אחרי כל המגמות: עמידה ברגולציה אירופית חיונית לכניסה לשוק האירופי, אימוץ הפרקטיקות האמריקאיות הטובות ביותר קריטי לשוק שם, והבנת הדרישות הסיניות חיונית למי שפועל שם. נקיטת עמדה יוזמת – שילוב עקרונות אתיים ובטוחים של בינה מלאכותית באופן פנימי – תאפשר להתמודד עם כללי המשחק המשתנים. לרוב מדובר בהקמת מסגרת ניהול בינה מלאכותית פנימית שעומדת בסטנדרט המחמיר ביותר (לרוב של האיחוד האירופי), ואז מבצעת התאמות מקומיות לפי הצורך.

לסיכום, חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (נכון ל-2025) מכתיב את הקצב הרגולטורי העולמי בתחום, ומציג אמנם אתגרים אך גם מסלול מובנה לבינה מלאכותית אמינה. חברות וממשלות בעולם צופות ומגיבות – חלקן מחמירות רגולציה, אחרות מדגישות פיתוח וחדשנות. השנים הקרובות יראו כיצד גישות אלו משתלבות – האם ייווצר ממשק רגולטורי גלובלי או שנמשיך לטלאים רגולטוריים אותם מפתחים יצטרכו לנווט בזהירות. כך או כך, מי שמעודכן ומוכן מראש – מבין את הדקויות של החוק האירופי, משקיע ביכולות עמידה ברגולציה, ומעורב בדיונים מדיניות – יהיה בעמדה הטובה ביותר להצליח בעידן החדש של פיקוח על בינה מלאכותית.

מקורות:

הפרלמנט האירופי, “EU AI Act: first regulation on artificial intelligence,” יוני 2024 europarl.europa.eu europarl.europa.eu.
נציבות האיחוד האירופי, “Shaping Europe’s Digital Future – AI Act,” מעודכן 2025 digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu.
Future of Life Institute, “High-Level Summary of the AI Act,” מאי 2024 artificialintelligenceact.eu artificialintelligenceact.eu.
Orrick Law, “The EU AI Act: Oversight and Enforcement,” 13 בספטמבר 2024 orrick.com orrick.com.
Senior Executive Media, “How the EU AI Act Will Reshape Global Innovation,” 2023 seniorexecutive.com seniorexecutive.com.
הפורום הכלכלי העולמי, “What’s in the US ‘AI Bill of Rights’,” אוקטובר 2022 weforum.org weforum.org.
Cimplifi, “The Updated State of AI Regulations for 2025,” אוגוסט 2024 cimplifi.com cimplifi.com.
BSR, “The EU AI Act: Where Do We Stand in 2025?” 6 במאי 2025 bsr.org bsr.org.